בנט והעורב מפלגת
הבית היהודי כָּשלה ברֶכש שני השחקנים המרכזיים החילוניים: שחקן הכדורגל,
אלי אוחנה, והעיתונאי הבכיר
ינון מגל.
האם לא הגיעה השעה שהמפלגה הדתית, ובראשה השר
נפתלי בנט, יעשו חושבים מחדש לגבי דרכה של המפלגה? במקום לרכוש כוכבים מבחוץ - לחזק את הכוחות שצמחו מתוך המפלגה, והוכיחו עצמם כפעילי ציבור נאמנים וטובים, ובהם לבחור. בכללם גם נשים, דוגמת יהודית שילת הוותיקה.
עובדה היא שציבור הבוחרים הצביע ברגליים, ועם כל הכבוד התנגד לרכש הידוענים הזרים לרוחה של המפלגה, מבית היוצר של בנט, והמפלגה הצטמקה כמעט לחצי. האין הדבר מזכיר את העורב שמאס בצבעו הטבעי השחור, וניסה להדביק לגופו נוצות צבעוניות, שתלש מבלי משים מצפרים אחרות, אלא שלרוע מזלו הנוצות הזוהרות נשרו חיש מהר והוא נותר עירום וחסר כל?
נורמה פסולה העיתונאי בן דור ימיני מצביע על התגובה הציבורית לפרשת ינון מגל כעל צדקנות וצביעות ("איבדנו פרופורציות?" 29.11.15). ולא היא.
למרבה הצער, מסיבות חשק, המעודדות שתיינות וניבול פה, הפכו כבר לנורמה בקרב הברנז'ה העיתונאית בתל אביב בפרט, ובציבור בכלל. אולם למוֹתר לציין שהן האלכוהוליזם והן הטרדות מילוליות כלפי נשים הן נורמות פסולות בפני עצמן. מה עוד שהדרך מכאן ועד להטרדה בפועל אינה רחוקה. אף ינון מגל חשוד בכך. ולא רק. הורשעו בכך קב"ט ארז ועוד רבים וטובים.
השכרות היא אֵם הרעות החולות, שהובילה לא אחת לאונס ולאלימות כלפי נשים (וגם גברים) ואף לרצח ולתאונות דרכים. מן הראוי שעיתונאים, שהם כלבי השמירה של הדמוקרטיה, ישמשו מודל לציבור להתנהגות נאותה. אין להכשיר את הטיפה המרה, דיבור גס והטרדות נשים. די לנורמות פסולות אלה, האסורות גם על-פי החוק, וראוי להחמיר בעונשן. ובא לציון גואל.
הוזים וחולמים טוב לדעת שיש עדיין בישראל הוזים, החולמים על מזרח תיכון חדש ועל חזון השלום המיוחל עם האויב הפלשתיני, וביניהם העיתונאית
סימה קדמון (מי הבא בתור, ידיעות 11.15.24). אם רק ניסוג לקווי 67, סבורים הם, החזון יהפוך למציאות.
אולם למרבה הצער העוּבדות טופחות על חלום אוטופי זה. הטרור חורג מגבולות ה'כיבוש', ואינו פוסח על ערי המדינה בתוך גבולות הקו הירוק. ירושלים, קריית גת, באר שבע, אילת, כמו גם מדינת תל אביב, הפכו יעדי טרור לא פחות מגוש-עציון וחברון, ודינם אחד. מנוע ההסתה האיסלאמית זומם להשמיד את כל ישראל.
אנחנו אפילו ניסינו החזרת שטחי עזה. ובמקום שלום, קיבלנו עשור של מטחי קסאמים על הדרום והמרכז. ועזה כמשל, להזהיר אותנו מפני נסיגות נוספות כדי שההיסטוריה העגומה שם לא תחזור על עצמה. אז די לטמון את הראש בחול כבת יענה.
משטרה בחקירה מה קורה ביחידת להב היוקרתית במשטרה? באורח פרדוקסלי נראה כי היחידה הפכה לFBI הישראלי, אבל כנחקרת ולא כחוקרת.
שניים ממפקדי היחידה המובחרת - הטופ שבטופ - נחקרו במחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש). הכוונה היא לניצב לשעבר,
מנשה ארביב, שנחשד בקבלת טובות הנאה מהרב פינטו, ולניצב רוני ריטמן החשוד בהטרדת נשים. זאת בנוסף לפרשות שחיתות והטרדה אחרות שהתגלו ביחידה מאז הקמתה.
דומה שהשחיתות ביחידת הדגל של המשטרה מקורה בשחיתות בצמרת המשטרה בכלל. כאשר 9 מפקדים בכירים ביותר ברמת ניצבים ומפקדי מחוז, דוגמת בר לב,
ניסו שחם ועוד רבים וטובים - שהיו אמורים לשמש דוגמה אישית לטוהר המידות - נתפסו בעיקר בהטרדות נשים, שכמעט הפכו לנורמה בקרב כחולי המדים, האמוּנים על שמירת החוק, כמו גם בפרשות שחיתות ומרמה אחרות, נראה כי המשטרה רקובה מיסודה. ולכן החריקות הכבדות ביחידת להב הן רק סימפטום המעיד על הכלל.
מה הפלא אפוא שתדמיתה הציבורית של המשטרה היא בשפל המדרגה. ואחרי כל זה היה למפכ"ל
יוחנן דנינו סיבה לחגיגת מסיבת פרידה ראוותנית ובזבזנית על חשבון הקופה הציבורית על 'הישגיה'?
לתשומת לב המפכ"ל הנכנס,
רוני אלשיך.
הקרב על (הר) הבית לא סוד הוא שמבחינה הלכתית יש איסור חד-משמעי לעלות להר-הבית, דבר המתפרש על-ידי האויב כמתן לגיטימציה לריבונות ערבית על ההר ומנוצל על-ידו בהתאם. עם זאת, מסיבה זו של חשש לניסיון השתלטות הערבים על האתר, יש זרם דתי וחרדי שולי שמבחינה אידיאולוגית מכשיר את העלייה להר וטוען שהוא יודע בדיוק היכן השטח המותר בעלייה על-פי ההלכה, ומיטהר טרם העלייה על-ידי טבילה במקווה. עם זרם זה נמנה יהודה גליק, המוביל את המאבק בנושא.
כידוע הר-הבית מעולם לא היה אתר מקודש למוסלמים (מה הם התבלבלו עם מֶכּה?), וקיבל תוקף דתי בנסיבות פוליטיות מובהקות, בעקבות הסכסוך הישראלי-ערבי. למרבה הצער המוסלמים כבר קבעו עוּבדות בשטח, כאילו מדובר באתר מוסלמי מקודש ובטריטוריה מוסלמית. והממשלה עד כה נכנעה לריבונות הערבית.
אין ספק שבהתנקשות בחייו של גליק, למרות המידע המודיעיני המוקדם על כך, היה מחדל משטרתי חמור. אי-אפשר להתעלם גם מאלמנט האמונה של בני הזוג גליק, שהיה מרכיב חשוב בהבראתו הניסית של יהודה כנגד כל הסיכויים. אכן, כפי שהוא ציין, ההתנקשות תרמה ליחסי ציבור עולמיים חסרי תקדים למפעל חייו על ההר.
פסוקו פרשת רוני ריטמן - מַחַ"שבערימת השַחַת
בגובה הלהב(ה)?
נפטר מייסד בטאון חיל-האוויר - פרי (משה) הדר
רואה את הנולד: אוברלוּק
תיק הדריסה ייפתח שוב או לא? פרשת גל (קַמְ)בֵּק
טרור האבן: סיקוּל ממוקד
טרור מכה לחופש: בְּלֶק פְרִידֵיי
יומולדת לזַמר דני סנדרסון: (להקת) גָּזוֹזוּשְמור?
רפואה סינית: סינרגיה
סערת נפש: סַעֲרוּרִי
לא מה שחשבתם - פקק תנועה: עַכְּבִיש
איפה האיש: מסע מתן (וילנאי)
בקטנה תָּלוּש: מתוקה שנת האוֹבד?
