חלק בלתי נפרד מגירושין, נוסף על הצורך לממן עלות מגורים וכלכלה בנפרד, הוא החובה המוטלת על אבות לשלם מזונות עבור ילדיהם הקטינים. סכום המזונות משתנה בהתאם למספר הילדים, והוא יכול להגיע לאלפים רבים של שקלים מדי חודש. על-אף הנטל הכלכלי הכבד, רובם המוחלט של אבות עומדים בדווקנות בחובה החוקית והמוסרית לתשלום מזונות ילדיהם.
כיוון שהדין רואה בטובת הילדים, ובכלל זאת תשלום מזונותיהם, ערך עליון, הוא נוטה באופן מובהק להעדיף את הבטחת תשלום המזונות על פני זכויותיו של הגרוש. כך למשל, בעוד בכל הנוגע לחובות "רגילים", הדין ההיסטורי-מסורתי השתנה וכיום לא ניתן לאסור אדם שאינו משלם את חובותיו, הרי שכאשר מדובר בחוב עבור מזונות ילדים - החוק עדיין מכיר באפשרות של מאסר החייב.
סנקציה נוספת כלפי חייבים במזונות ילדים היא מניעה לצאת מן הארץ. לא אחת נקבע בבתי המשפט, כי זכות הילדים למזונותיהם גוברת על זכות אביהם לחופש תנועה, ומשך שנים רבות ידן של הערכאות המשפטיות השונות הייתה קלה מאוד על ההדק בנוגע להוצאת צווי עיכוב יציאה מן הארץ בשל חובות מזונות.
צווים שכאלה היו ניתנים מבלי שנבדק אם האב משלם מזונות ילדיו במועד או אם בכלל קיים לו חוב. כל שהיה על אם הקטינים לעשות הוא לפנות ללשכת ההוצאה לפועל, לפתוח תיק חוב מזונות נגד הגרוש ולבקש שיינתן נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ - וזאת ללא צורך בהנמקה. עד כמה שאולי יקשה להאמין, צווים שכאלה היו ניתנים במקום, במעמד צד אחד, מבלי שניתנה לגרוש הזדמנות להגיב לטענות וללא כל דיון ענייני בבקשה.
למעשה, נוצר מצב בלתי מתקבל על הדעת שלפיו ככל שהגרושה אוחזת בפסק דין למזונות, די בכך כדי להוציא צו עיכוב יציאה גורף נגד הגרוש במעמד צד אחד, ללא כל ראשית הוכחה כי בכוונת האב לצאת את ישראל במטרה להתחמק מתשלום מזונות. הקלות הרבה הובילה לכך שאמצעי זה, שבמקור נועד להבטיח תשלום מזונות ילדים, לעיתים נוצל לרעה וננקט מטעמים פסולים של נקמנות וסחטנות.
לדוגמה, בתיק שטופל במשרדנו גילתה אישה שבעלה לשעבר עומד להינשא בקרוב בחו"ל. חרף העובדה שהוא תמיד שילם במועד את מלוא המזונות במועד ולא היה לו כל חוב, היא פנתה ללשכת ההוצאה לפועל, פתחה תיק חוב מזונות תוך שהיא בודה חוב פעוט ומגוחך של 100 שקל, ובד בבד ביקשה וקיבלה צו לעיכוב יציאתו מהארץ. האיש גילה זאת רק בהיותו בשדה התעופה.
לאחרונה נדרש בית המשפט המחוזי בחיפה לסוגיה,
ואפשר שהפסיקה מתחילה לסמל שינוי מגמה בטיפול בבקשות בלתי מבוססות. השופט
חננאל שרעבי קבע (25.8.15), שעל-מנת להוציא לחייב במזונות צו עיכוב יציאה מן הארץ, צריך להראות שיש יסוד להניח שהוא עומד לצאת את הארץ באופן העלול לסכל או להכביד על תשלום המזונות. אם מבקש הצו יניח יסוד כזה, עדיין הגרוש יקבל הזדמנות להגיב לבקשה ולפרט כיצד יובטח תשלום מזונות הילדים. השופט שרעבי הדגיש, כי עם כל החשיבות של תשלום מזונות ילדים, עדיין אין הצדקה למתן צווי עיכוב יציאה מן הארץ מבלי שנשמעה עמדת הגרוש, ובמידת הצורך מבלי שהתקיים דיון בבקשה בנוכחות הצדדים.
פסק דין זה אינו מחולל מהפכה בהלכות המשפטיות של צווי עיכוב יציאה מן הארץ. דבר לא ימנע מבתי המשפט ומלשכות ההוצאה לפועל להמשיך להוציא צווים שכאלה נגד אבות שנפסק שעליהם לשלם מזונות קטינים, גם במקרים של העדר חוב. הבשורה היחידה היא קביעת נורמה חדשה, שלפיה הגרוש יקבל הזדמנות סבירה להשמיע את עמדתו ולהתגונן, תוך שהוא מציג בטוחה לתשלום המזונות.
לא תמיד יש טעם בניהול מלחמת עולם לשם הסרת הצו. הדין והפרקטיקה מכירים בכלים שונים שבאמצעותם ניתן להתמודד בהצלחה רבה עם צווי העיכוב. ניתן, לדוגמה, להציע להעמיד לטובת הילדים בטוחה מתאימה שלא גורמת כל נזק לגרוש, כגון הטלת עיקול ברישום (היינו עיקול שרק נרשם ללא מימוש) על דירה או על חסכונות שאין כוונה לעשות בהם שימוש.
