|
- פער הפריון היהודי-ערבי נסגר: מפער של 6 לידות ב-1969 לפער של 0.06 ב-2014: 3.17 לידות לאישה ערביה (ובמגמת ירידה) ו-3.11 לידות לאישה יהודייה (ובמגמת עלייה; 3.4 לידות כאשר שני ההורים ילידי הארץ). סגירת הפער כתוצאה ממודרניזציה מואצת במגזר הערבי (שדרוג מעמד האישה והשתלבותה במערכות החינוך והתעסוקה, מעבר מהכפר לעיר ושימוש באמצעי מניעה), השלכות גלי העלייה וזינוק חסר-תקדים בפריון היהודי.
- שיעור הפריון היהודי גבוה משיעורי הפריון בעולם המוסלמי (להוציא את תת-סהרה), חוץ מסודן, תימן ועירק: אירן - 1.83 לידות לאישה, סעודיה - 2.12, מצרים - 2.8, ירדן- 3.1, צפ' אפריקה - 1.8, וכו'.
- זינוק חסר-תקדים במספר הלידות היהודיות השנתיות מ-1995 (80,400) ל-2014 (136,000) - למרות הירידה בפריון החרדי ועקב הזינוק בפריון החילוני - לעומת התייצבות מספר הלידות הערביות ב"קו הירוק" (כ-40,000). ב-1995 היו הלידות היהודיות 69% מסך הלידות בישראל וב-2015 הן מתקרבות ל-78%. החברה היהודית צעירה יותר: ירידה חדה בשיעור הפטירות היהודיות ביחס ללידות היהודיות (מ-40% ב-1995 ל-27% ב-2014), לעומת גידול הדרגתי במגזר הערבי: מ-8% ל-12.5%.
- התמערבות מהירה של שיעור הפריון הערבי ביו"ש: מ-5 לידות לאישה ב-2000 ל-2.76 ב-2015 גיל החציון הערבי ביו"ש: 17 בשנת 2000 ו-22.7 ב-2014 (CIA World Factbook).
- מאזן הגירה שלילי שנתי של ערביי יו"ש מתרחב משנת 2000 (לפי נתוני משטרת הגבולות): 25,000 ב-2014, 20,000 ב-2013, 18,000 ב-2012, וכו'. רוב המהגרים צעירים. מאזן ההגירה היהודי חיובי ובמגמת גידול.
- מדיניות עלייה פרו-אקטיבית (מאות אלפי עולים בחמש השנים הבאות) תזניק עוד יותר את הרוב היהודי.
- מספר ערביי יו"ש 1.7 מיליון ולא 2.8 מיליון (66% "ניפוח"), כפי שטוענת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הפלשתינית (למס"פ), ושיעור גידול האוכלוסין הערבי במגמת ירידה חדה יותר מערביי "הקו הירוק".
מרכיבי "ניפוח" האוכלוסייה הערבית ביו"ש: - כ-400,000 תושבים השוהים בחו"ל למעלה משנה אך כלולים בספירה (בניגוד למקובל בישראל ובעולם) לפי דברי ראשי הלמס"פ ב-26.2.1998 ויוני 2005, אתר הלמס"פ במפקדי האוכלוסין של 1997 ו-2007, תת-שר הפנים הפלשתיני ב-20.10.2014 וכרך 6, עמ' 25 בדוח "הבנק העולמי" מספטמבר 1993.
- כ-300,000 ערביי ירושלים, בעלי ת.ז. ישראלית, נספרים פעמיים: כערביי ישראל (ע"י הלמ"ס) וכערביי הרשות הפלשתינית (ע"י הלמס"פ).
- למעלה מ-100,000 ערביי יו"ש (במיוחד) ועזה, שנישאו לערביי/יות ישראל, קבלו ת.ז. ישראלית ונספרים פעמיים: כערביי ישראל (ע"י הלמ"ס) וכערביי הרשות הפלשתינית (ע"י הלמס"פ).
- סקר "הבנק העולמי" על מערכת החינוך ביו"ש ובעזה מתעד "ניפוח" של 32% במספר הלידות.
- תוחלת חיים בדיונית: המפקד הפלשתיני מ-2007 כולל ערבים ילידי 1845 ו-1850.
- רוב יהודי מוצק של 66% ובמגמת גידול (6.6 מיליון יהודים, 1.7 מיליון ערביי יו"ש ו-1.7 מיליון ערביי "הקו הירוק") - ביו"ש ו"הקו הירוק" - הנהנה לראשונה מרוח גבית דמוגרפית חסרת תקדים של שיעור פריון ומאזן הגירה, לעומת מיעוט יהודי של 9% ב-1900 ו-39% ב-1947. ב-1947 היה רוב יהודי של 55% בלבד בשטח היהודי של תוכנית החלוקה.
- בניגוד לתובנה המקובלת, ישראל אינה עומדת בפני פצצת זמן דמוגרפית ערבית, אלא נהנית מרוח גבית דמוגרפית יהודית.
- שיעור גידול אוכלוסין יהודי (ייחודי בכלכלות המתקדמות) מהווה מקור לאופטימיות מונחית-מציאות, להתעצמות כלכלית וצבאית (הרחבת כוח העבודה ומחזורי הגיוס), למדיניות מונחית-ביטחון דמוגרפי ולתכנון ארוך טווח מושכל של תשתיות לאומיות שימנע את "תופעת הסרדינים" במערכות החינוך, הבריאות, הדיור והתעבורה.
|
