בשגרת החיים כבר הצלחנו לשכוח כי מליאת הכנסת הקודמת אישרה את התיקון לחוק יסוד, תקציב המדינה, וקבעה כי התקציב הבא לשנים 2016-2015 יהיה דו-שנתי. מטרת החוק הייתה לדחות את ההצבעה על אישור תקציב המדינה לשנת 2015, וזאת עקב המהומה הפוליטית שהחלה בהחלטתו של ראש הממשלה לפטר את שר האוצר לפיד, דרך ההליכה לבחירות ועד המו"מ הקואליציוני הממושך שהביא להשבעת ממשלה ברגע האחרון האפשרי. וכך חלפה שנת 2015 בלי תקציב.
ההשלכות של דחיית אישור תקציב המדינה של שנת 2015 היו רבות. אחת ההשלכות המרכזיות, היא פגיעה בעמותות המטפלות בתחומים שהממשלה לא מטפלת בהם. אחת מהעמותות הנפגעות היא עמותת שמע, העומדת כעת בפני קשיים תקציביים המאיימים על קיומה. עמותת שמע - לחינוך ושיקום ילדים ונוער חירשים וכבדי שמיעה, מספקת שירותים טיפוליים וחברתיים לכ-1,000 ילדים ובני נוער חרשים, המהווים כשליש מהילדים ובני הנוער החירשים וכבדי השמיעה בגילאים 18-6.
עמותת שמע מפעילה חמישה מרכזים ברחבי הארץ ומספקת לאוכלוסיית החירשים וכבדי השמיעה שירותים טיפוליים וחברתיים, הכוללים מועדונים בשעות אחר-הצהריים, שירותי רווחה ושירותים סוציאליים, בנק השאלה של מכשירי שמיעה ומערכות הגברה, טיפולים סוציאליים ורגשיים למשפחות ולילדים ומרכז ללימודי שפת הסימנים.
העמותה מאמינה, כי החוויה החינוכית המתקיימת בעמותה, המבוססת על עיקרון "קבוצת השווים", מעצימה את הילדים ובני הנוער ונותנת להם כלים להתפתח ולהשתלב בחברה בצורה טובה.
להבדיל מקבוצות אחרות של אנשים הסובלים ממוגבלויות, לחירשים ולכבדי שמיעה, אין אגף מטעם המדינה, כולל במשרדי הרווחה או הבריאות, האחראי לדאוג להם. רק בשנה שעברה מונתה באגף השיקום במשרד הרווחה מפקחת ארצית לנושא חירשים וליקויי שמיעה, לאחר שעד-כה לא הייתה לאוכלוסייה זו ייצוג בממשלה. עובדה זו מוכיחה את חשיבותה של עמותת שמע ופועלה. כאמור, דחיית אישור תקציב שנת 2015 הותיר את העמותה ללא אחוז משמעותי של תקציבה השותף.
אריק מאיר, מנכ"ל שמע, מסביר כי "דחיית אישור תקציב המדינה גורם לצמצום פעילויות בגלל חוסר התקציב המהווה כ-11% מתקציב העמותה. לחירשים מגיע סל שירותים כמו כל אדם עם מגבלה. יש חוק לעיוורים, יש חוק לאוטיסטים, אך אין חוק לחירשים. עד שלא יהיה חוק בכנסת בעניין זה, תהיה לנו בעיה. אנחנו פשוט חייבים לחוקק חוק כדי שהרשויות יסייעו לילדים, כדי שהמדינה תיתן יותר ולא רק שמע. שמע היא לא עמותה פרטית, אלא זו עמותה שעובדת בשיתוף פעולה עם המדינה".
ח"כ
סתיו שפיר (
המחנה הציוני), עוסקת בחיפוש פתרונות לארגוני רווחה הנתמכים מתקציב המדינה באופן קבוע והשנה מצאו את עצמם ללא תקציב. ח"כ שפיר אומרת, כי המדינה פשוט "עובדת" על העמותות האלה והיא חוטאת להן, אבל לא רק להן, אלא גם לילדים.
לדבריה, למרות שלמדינה יש אחריות כלפי ילדים שנולדו עם לקות שמיעתית או אחרת, זו אינה מבצעת את חובתה ונסמכת על עמותות מסוגה של שמע האמורות לקבל ממנה תמיכה מסודרת. בנוסף לכך, המדינה חוטאת להן בכך שהיא טוענת כי "אין תקציב, ולכן אי-אפשר להעביר לכם את הכסף".
ח"כ שפיר קובעת, כי טענה זו שקרית, מכיוון שגם בשנה שבה אין תקציב, ועדת חריגים מאשרת כספים בסדר גודל של מיליארדי שקלים בכל חודש. לדוגמה, ייעוץ אסטרטגי למשרד האוצר בעלות ארבעה מיליון שקלים, קיבל אישור מוועדת חריגים, אך 100 אלף שקלים המאפשרים לכמה עשרות ילדים עם חירשות לקבל מענים טיפוליים וחברתיים לא אושרו. הסכומים שהעמותה מבקשת הינם "כסף קטן" למדינה, אך מאפשרים לעמותה את היכולת לספק את הצרכים החשובים לילדים אלו.
אוכלוסיית החירשים וכבדי השמיעה, היא קהילה מגובשת וחזקה, אך הגיע הזמן שהמדינה תכיר בהם, תתמוך בהם ולא תקשה עליהם.
