שליט-טורקיה, ראג'יפ
ארדואן, מציב לישראל תנאים הזויים ובלתי-מציאותיים לצורך, מה שהוא מכנה, נרמול היחסים בין שתי המדינות. מלבד העובדה שישראל לא תוכל לעמוד בהם מבחינת ביטחונה - הרי שגם טורקיה עצמה אינה עומדת בתנאים שישראל הציבה לה לצורך העניין.
הדעת נותנת שמ"תיקו" אומלל שכזה יתקשו שתי המדינות לצאת, אם בכלל, אחת לכיוון רעותה. וחוץ מזה, מרקיז, צריך להיות שוטה, אם לא פתי גמור, כדי לתת אמון כלשהו בנכונותו של ארדואן לעמוד מאחורי דבריו, בכל הקשור ליחסיו עם ישראל.
גם אם נניח, לצורך תיאוריה, שהסכם של פיוס יעשה את שלו - לא יהיה בו שמץ-סיכוי כדי ליצור מין שינוי מהותי, או אידיליה של ממש ביחסיהן הרעועים של שתי המדינות, הניצבים כל העת על כרעי-תרנגולת.
למען הגילוי הנאות צריך להודות ששנוא-נפשו של השליט הטורקי איננו רק השלטון הישראלי של היום, גם אם הוא משתדל להעמיד פנים שאלה הם אכן פני הדברים. האמת היא שארדואן בוחל, בעצם, בישראלים עצמם, ונוסף לכל הצרות - הוא גם נוטר, בסתר-ליבו, איבה ליהודים בארצו, ורק אללה יודע מה עוד צפוי להם בעתיד. כל מי שסבור שארדואן עשוי באמת לרכך את עמדתו כלפיהם - איננו אלא הוזה בהקיץ.
הקץ לאשליות גם מי שבכל זאת מאמין לתומו שארדואן לוטש את עיניו לתיירים ישראלים בארצו - הגיעה העת שיתפכח. מן האגדה הזו שעדיין מהלכת בארץ. האמת היא שהשליט הטורקי כלל לא זקוק להם. כמדינת-תיירות מובהקת, ומן המובילות בעולם, משופעת טורקיה כל השנה בתיירות ענפה, גם ללא המוני הרוסים שנהגו להתדפק על דלתותיה ושבהוראת
ולדימיר פוטין יפסחו עליה עתה. די לה בנהר התיירים הגרמנים, האנגלים, הצרפתים, השבדים, וכל האחרים מקצווי-תבל, הנוהרים אליה כל עיתות השנה וממלאים בהחלט את מכסת התיירות המבוקשת שלה.
צריך, לפיכך, לשים קץ לאשליות. היחסים בין טורקיה לישראל פשוט אבודים, והגיעו לנקודת האל-חזור שלהן. ושלא תהיה, חלילה, טעות: אין שום סיכוי שבעולם ליישור ההדורים, אי-פעם, עם משטרו של ארדואן העריץ. אחרי ככלות הכל יש לשליט האיסלאמי הזה מחויבות עמוקה לעולם הערבי, המעוניין במחיקתה של ישראל מעל פני המפה.
צריך להיות ברור לכולנו שהקרע בין שתי המדינות הוא סופי ואינו ניתן עוד לאיחוי - לפחות לא בתקופת שלטונו האבסולוטי של ארדואן, מה גם שהיעלמו מכס השלטון הטורקי כלל אינו נראה באופק.
