עם חידוש גל הטרור, הונהגו סידורי ביטחון, חלקם מהירים, חלקם זמינים, חלקם ארוכי טווח. חיילים הוזעקו למקומות בהם אינם מורגלים בחיי היום יום, אזרחים שינו ממנהגם, מאבטחים החלו לרדוף אחרי מחבלים וכל הארץ נדרכה.
כרגיל יש הרוקדים על הדם ומחפשים לעשות הון פוליטי מהמצב החדש אליו נקלענו. ראש הממשלה בהיותו מודע לקורה, ועל-מנת להוריד מהפרק מצגי שווא, הודיע קבל עם ועדה כי אחרי מאה שנים של סכסוך דמים מתמשך עם הערבים אין לנו ברירה אלא לחיות על חרבנו.
השלום הוא אופק מתרחק, כל דורשי השלום מבנינו ולדעתי כולנו רוצים בו, חלקם חיים באשליה מתמשכת שהוא מעבר לכביש הקרוב. ודורשים תוכנית מדינית, על-מנת שיהיה אופק מדיני שימנע את המשך הטרור, דא עקא שאופק כהגדרתו הולך ומתרחק כל אימת שמתקרבים אליו.
קחו לדוגמה את התנהלותו של
יאסר ערפאת הזכור לרע, כאשר
אהוד ברק וקלינטון הזמינו אותו לקמפ דייוויד לעשות שלום, הוא ברח מזה כמו מאש, חוץ מפחדיו מהשלום, הוא היה שקרן מדופלם ואמר שהוא נגד הטרור אולם בפועל עודד ותמך בטרור.
והנה הוא כמו כל אחד מאתנו עבר לעולם השהידים, ובא מחמוד עבאס -הוא אבו מאזן, פחות כריזמטי מיאסר ערפאת, אבל יותר מחושב ממנו, אינו דוגל בטרור, אולם לא מעודד את השלום. על ההצעות של
אהוד אולמרט מרחיקות הלכת הוא אפילו לא טרח לענות. במקום זה הגביר את ההסתה המרושעת, על-מנת לא לפגר אחרי החמאס. גם להצעות גון קרי לא ענה, כי הוא היה צריך להתחייב, והוא לא יכול להתחייב כי למחרת ירצחו אותו נפש.
השקר המסתובב בעולם כי לפלשתינים רע תחת הכיבוש, הופרך על-ידי הפובליציסט בן דרור ימיני, כאשר בספר מרתק הראה בכל תחום ותחום כיצד הפלשתינים רק הרוויחו מהקשר אתנו. מצבם רק הלך והשתפר, והם נמצאים במצב הכלכלי, חברתי, רפואי, הטוב ביותר מכל מדינות ערב החופשיות לכאורה. בוודאי שלא מתרחש שם טבח המוני מבית מדרשו של
בשאר אסד בסוריה. או הוצאות להורג בסגנון דאעש בסוריה עירק וכו'.
בראיה אסטרטגית
בנימין נתניהו למרות היותו עסוק בטרור מבית לא שכח לראות למרחוק, וכמו קודמיו
מנחם בגין ז"ל עם הכור בעירק, אהוד אולמרט יבדל לחיים ארוכים והכור בסוריה, הסכם השלום של בגין עם מצרים, והסכם השלום של רבין עם ירדן, גם נתניהו ראה את הסכנה שבכורים האירניים והורה מחד לשים הרבה אמצעים על סיכול ממוקד של ההתפתחות, ובמישור המדיני פעל רבות שלא לאפשר לאירן להגיע לפצצה. למרות שרוסיה סין וגרמניה לא סייעו בידו בעניין, וכל אחד בתחומה תרמה תרומה כזו או אחרת לפיתוח הנשק הגרעיני האירני.
ומכאן במעבר חד נעבור למנהיג המעצמה החזקה בעולם
ברק אובמה.ברק אובמה התגלה כמנהיג זחוח דעת מחד-גיסא, וחסר עמוד שדרה מאידך. הוא החל את דרכו בכך שתמך באביב העמים של מדינות ערב, מתוך מחשבה כי הוא יתרום לשלטון דמוקרטי במדינות אלה, אלא שבפועל הוקמו משטרים או דתיים, או טרוריסטיים או שילובם, חלק מהמדינות התפרקו לגורמים, אם שבטיים ואם דתיים, והתוצאה כאוס אזורי.
כתוצאה מהאמור לעיל נטש אובמה את בת בריתו הטבעית ישראל, ועשה הכל להתקרב אל מדינות ערב, אולם הם לא התנהגו באותו דפוס, ובסיומו של יום מצא את עצמו מסוכסך ברמה כזו או אחרת עם כל המדינות. מי שנכנס לוואקום שנוצר הוא
ולדימיר פוטין שבחוש הריח של חית הטרף שלו הריח דם והוא ניצל זאת עד תום.
אובמה המשיך להשתכשך במי האפסיים, וגם כאשר ראה את החליפות האיסלאמית קורמת עור וגידים מול עיניו הוא כמעט לא עשה דבר. בתחילה שלח יועצים לעירק אחר כך בזבז 500 מיליון דולר לאימון קבוצות לוחמים, התחיל להפציץ מהאוויר אבל הדבר לא עלה בידו.
מאחר שהוא התחייב להוציא את הכוחות האמריקנים מעירק, אפגניסטן ופקיסטן לא יכול היה לשלוח כוחות קרקע למקומות אלה על-מנת להשמיד את דאעש כאשר הוא יודע וראשי צבאו אמרו לו שבלי כוח קרקעי לא ניתן לחסל את דאעש אבל הוא ממשיך בשלו.
והנה הגיע פיגוע אצלו בבית בסן ברנדינו, ושני מוסלמים חברי דאעש רצחו 14 חפים מפשע על-רקע דתי גרידא. והוא בתחילה נזהר מלומר את האמת כי הרקע הוא דתי, וראה בכך עוד פגוע שנוצר בגלל הקלות של השגת נשק בארה"ב.
רק כשכלו כל הקיצים, וכל העובדות הראו שאכן זה טרור מבית מדרשו של דאעש הוא אמר זאת, אבל גם כאן טען שלא כל המוסלמים כאלה אלא רק מיעוטם. היכן פעולה מידית להשמדת דאעש, עם כוחות קרקע בשילוב מסוקים ומדינות נאטו? לא בבית ספרנו, "תנו לנו לגמור את השנה שנותרה והבא בתור שיטפל בכך".
ראיה אסטרטגית גם כאן כשל לאורך כל הדרך, הוא לחץ להגיע להסכם עם אירן, ולכן הגיע להסכם רע, אבל הרוע שבו יסתבר רק אחרי לכתו לביתו, ואז יוכל לטעון כל מיני טענות כמו הפיקוח לא היה טוב, לא הבינו את ההסכם וכו'.אבל גם במקומות אחרים הוא טועה ובגדול-הוא מוציא את הכוחות מפקיסטן מדינה איסלאמית המחזיקה ביכולת גרעינית ומשאיר אותה טרף לטאליבן ודאעש.
הוא יוצא מאפגניסטן בעלת מרבצים עשירים במיוחד של אורניום, שיאפשר לכל מדינה לקנות זאת ממנה ולהעשיר את האורנים במקרה אחד, ובמקרה השני להשתלט על המקורות ולהכין נשק טקטי מלוכלך.
לעולם דרושים לעת הזאת מנהיגים נחושים מחד-גיסא, עם ראיה אסטרטגית רחבה בעלי יכולת להחליט ולהוביל את העולם בדרך הבטוחה. מי שסבר שעם תום מלחמת העולם השנייה, וייטנאם ועוד צרות כאלה, אפשר לשבת איש איש תחת גפנו ותאנתו, צריך להבין כי עלינו לחיות על חרבנו עוד זמן ארוך וממושך. אין תרופות פלא וגם שלום הוא שלום שברירי, ותלוי מאוד מי עומד בראש המעצמות, האם יש איזונים ובלמים בעולם, או שהוא לובש צורה ופושט צורה כל דור ודור.
