לימוד ברה"מ לשעבר הוא תמיד חוויה אינטלקטואלית מעניינת עבורי. אין מדובר רק במפגש, בלתי אמצעי, עם מאות יוצאי ברה"מ לשעבר והכרה מקרוב של תפיסותיו, ערכיו ותרבותו הפוליטית. על יצירתם התרבותית והעדפותיהם התרבותיות כל מילה רק תחסיר מלתאר את העושר, רב-הגווניות והרצון לצרוך ולהשתתף מגיל הינקות ועד תום החיים. לימוד עבורי כשמו כן הוא. אני לומד. אני מתעדכן ולפעמים גם עצם המפגש מזכיר לי נשכחות. לימוד כנרת שהתקיים על חוף הכנרת בגינוסר בהשתתפות יותר מ-1,000 יוצאי ברה"מ לשעבר ענה על כל שלושת המרכיבים שהזכרתי: זכרון מהעבר, לימוד משהו שלא ידעתי וחשוב מכל מבט לעתיד. בדרכי לגינוסר למפגש עם אותם צעירים ומבוגרים שעלו ארצה ממדינות שהרכיבו בעבר את ברה"מ, נסעתי בכביש 90 ולאחר שיצאתי מטבריה והתקרבתי לקיבוץ גינוסר, שביל עצי דקל בצדי הכביש שמוביל אל הכנרת הזכיר לי נשכחות גם בהקשר לאותה ברה"מ. אי שם בשנת 1970 כמדומני, בהיותי חייל בשירות סדיר בצה"ל, התנדבתי ליטול חלק במבצע סודי שעיקרו פלישה משוריינת מעבר לתעלת סואץ ופגיעה בליבו של מחנה צבא מצרי על הגדה המערבית של התעלה. למבצע קראו "דב לבן" ועד היום איני יודע מה פשר השם ומדוע נקבע. הרעיון המרכזי היה שימוש בכלי רכב משוריינים אמפיביים סובייטים שנפלו שלל בידינו במלחמת ששת הימים. הסוואתם כנשק מצרי. צליחת התעלה באזור האגם המר, כניסה למחנה מצרי וחזרה ארצה בנחתות עוד בטרם יבינו המצרים מי נגד מי. אמוני הצליחה עם טנקי PT76 ונגמשי BTR בפיקודו של סא"ל (באותה עת) בן שוהם התקיימו בכנרת ליד קיבוץ גינוסר. שם בין עצי הדקל ליד קיבוץ גינוסר, מצאתי עצמי משייט על הכנרת בתוך כלי משחית רוסי שצבוע בצבעי הצבא המצרי ועליו חיילים ישראלים בסרבלי קרב תוצרת ארצות הברית. ממש קוסמופוליטיות גלובלית. אמונים במהלך השירות הצבאי אינם חוויה מרנינה (בדרך-כלל) ללוחמים, אבל שהיה על חוף הכנרת וירי כאשר אתה על המים וכפכפים לרגליך היו בכל זאת סוג של כייף. וכך בנסיעתי לפסטיבל לימוד ברה"מ לשעבר בגינוסר, נזכרתי בחוויה הדי ייחודית שהייתה לי באותו מקום בהקשר לברית המועצות. וגם משהו חדש למדתי באותו פסטיבל לימוד FSU. האירוע עמד בסימן שירת המשוררת והמלחינה, נעמי שמר, בת עמק הירדן וילידת קבוצת כנרת. במסגרת המפגש נערך סיור דו-לשוני (רוסית ועברית) בקבוצת כנרת ובבית העלמין של הישוב שם קבורה נעמי שמר. תוך כדי הביקור וההדרכה על מיה כצעירה בקיבוץ, למדתי כי בשונה מבני גילה (18) בקיבוצי עמק הירדן שהתנדבו לשרת בהגנה ובפלמ"ח כדי להגן על הבית, החליטה נעמי שמר לצאת ללימודי מוזיקה מתקדמים בירושלים. די ברור בראייה לאחור שאילו הייתה בוחרת בדרך של לחימה בהגנה, לא בטוח שהיינו זוכים ללוחמת מהוללת, אבל בטוח שהיינו מפסידים כשרון מוסיקלי ענק שלא היה מגיע לידי מימוש. תוך כדי סיור בבית משפחת שפריר בכנרת (הבית של סבתא וסבא של נעמי שמר) והתרשמות מהרדיו העתיק וכמובן מהפסנתר עליה ניגנה בכישרון כה רב, תהיתי ביני לבין עצמי האם לא היו מקצת מעמדותיה הלאומניות לאחר מלחמת ששת הימים תוצאה של איזושהי תסכול על שבחרה במוזיקה ולא בהגנה. וכמובן שבלי מבט לעתיד אי-אפשר שיהיה לימוד. כחבר הוועד המנהל של עמותת לימוד ישראל השתתפתי במפגש עם דני עטר, היו"ר החדש של הקק"ל. במהלכו הערתי כי היעדים שהציב עטר לגבי פעילות הקרן הקיימת לישראל בשנים הקרובות נותנות מענה ראוי והולם לאתגרים שבפניהם ניצבים מדינת ישראל והעם היהודי: חינוך וקיימות. בעניין הקיימות הצעתי מהלך חדש לקרן הקיימת והוא הקמת קרן הון סיכון - ציבורית (קק"ל) ופרטית (יהודים בעולם) שתטפח מיזמים (סטרטאפים) בתחום פיתוח בר קיימא. קרן הון סיכון כזו תהווה בסיס פיננסי ורעיוני לפעילות הקק"ל בתחום הקיימות (פיתוח ירוק, אנרגיה חלופית, התפלת מים, שימוש במים מושבים וכיוב') מתקציבה ותהווה במקביל מכשיר לגיוס יהדות העולם הן במישור הפילנתרופי והן במישור העסקי לתחום זה העומד במרכזו של סדר היום העולמי, בפרט אחרי ועידת האקלים בפריז. עיסוק זה יחזיר את ישראל למשימתה ההיסטורית של "תיקון עולם" ויתרום משמעותית גם למיתוגה של ישראל ולהצגת פנים מאירות ותורמות של המדינה לכלל אוכלוסיית תבל. שמחתי לשמוע מדני עטר כי בכוונתם ללכת לכיוונים אלו. באותו מפגש הציע חיים צ'סלר, היו"ר המייסד של לימוד FSU, כי בתחום החינוך תיקח על עצמה הקרן הקיימת לישראל את המעקב, הארגון וההכוונה למילוי משימות יהודיות-ציוניות את מאות אלפי בוגרי תוכניות "תגלית" ו"מסע" שהופכים "למנותקי קשר" עם חזרתם לארצות מוצאם. מיעוטם עולים לישראל, אך רובם הולך ונמוג לתוך התמודדות בחיי היום יום של צעירים היום. המודל שהציב לימוד FSU בקרב מקצת מבוגרי תוכניות אלו (דוברי הרוסית) ברוסיה, באוקראינה, במולדובה, בבלרוס, בישראל ובארצות הברית, חייב ויכול להפוך ל"בייבי" של הקרן הקיימת ולהפוך את הבוגרים לחיילים בכוח שלום יהודי למען העם, המדינה והעולם כולו.