טרור היא אחת המלים הסתמיות ביותר בלקסיקון האלימות של המאה האחרונה. אפילו סטירה לילד נחשבת לטרור ותופסת כותרות בעיתונות, שלא לדבר על צעקה של מורה נבוכים בכיתה נורמטיבית. בכיתות, אתם יודעים, יש גם סכינים, אבל לא מדברים על זה. עכשיו משווים בתקשורת טרור ערבי לטרור יהודי כדי להגיע - למה? בפיסיקה יש חוק 'כלים שלובים' – עכשיו מחפשים אותו ברוחניות. בואו נזרום עם זה...
לכאורה כדאי וראוי להגיע לשימוש אפילו בכלים שלובים במאמץ לגלות את האמת. אלא שהאמת כבר מזמן לא מעניינת אף אחד אם היא לא משמשת לפרופגנדה. האמת, אפילו עירומה, מעייפת כמו המונח 'שלום' שפעם היה טריגר לא נורמלי למלחמות ועכשיו הוא זהה למונח סטיב.
אבל האמת, אם לנצל את הנדושות שבה, שרוצים לרוצץ את המדינה על שריה ועל מכוניה. הנה שוב, האיש שהובס קשות ובצורה מחפירה על-ידי העם, קופץ בראש ומכריז שהוא האלטרנטיבה בשעת משבר קשה זו שהטרור הערבי מרים ראש. הכל על-רקע הטרור היהודי, כמובן.
מבלי להיכנס עדין לשאלה אם יש 'טרור יהודי' ומה יהיה דומה בו לטרור הערבי? אני, למשל, טוען שאין טרור ערבי ואני נסמך על הערבים. גם הם וגם אני יודעים שהערבים נלחמים בנו כי לדעתם אנו כובשים. אבל הרצון להשמיד אותנו (זה בונוס) נובע מהיותנו יהודים. גם אני סבור שאנחנו הכובשים כבר מאה שנה לפחות.
כשהספרדים כבשו את אמריקה – הם רצחו ילידים. כשהאמריקנים כבשו את המערב – הם רצחו אינדיאנים. אנחנו לא רוצחים, אנחנו מפריחי שממה. עכשיו הערבים מנסים לכבוש את ארצנו - למה מכנים את המלחמה שלהם בנו – טרור? האם זה נעשה כל כך סלקטיבי, אליטיסטי, מצומצם, מוקפד וממותג אך ורק כדי שלא יהיה לנו תירוץ מרשים לצאת למלחמה על חיינו ועתידנו? יותר ממאה שנים אנחנו משמשים כובשים והם בסך-הכל כמה טרוריסטים מסכנים, מרופטים, מזי רעב מיני וממוני. אולי תצחקו, אבל כך הם מצטיירים בעיני העולם הנאור והשמאל שלנו.
באדר מיינהוף אז מהו טרור ערבי? זה ניסיון מתפרץ שבא לידי ביטוי בעקשנות ראויה לשבח על-ידי ערבים ועוזריהם בציבור היהודי שחלקו משומד וחלקו משתף פעולה להשמיד את היהודים ומדינתם. הערבים משתמשים בכלי נשק והיהודים משת"פיהם משתמשים בכלי 'מוסר וצדק עולמי' ובכספי האיחוד המשותף. הטרור בעיקרו הוא פוליטי, חברתי ורודף בצע-צדק עד לרגע שמגיעים לבנק ומפצחים את הכספות בלבנת חבלה.
הכסף כמובן אינו המטרה כי הוא רק אמצעי מקודש כהלכה המשרת את המטרה. לכל מוסד בעל הכרה ראוי שיהיו הרבה אמצעים מקודשים. כדי להבהיר את הנקודה: זוכרים את חבורת באדר-מיינהוף? הם פיזרו סיסמאות חברתיות לעילא, רוויות מוסר יהודי חסוד, כל הדרך לפריצת בנקים. אם לרצוח יהודי זה דבר מוסרי, כפי שאומרים בשמאל המתחד"עש שלנו, מדוע הכסף הנדרש לכך אינו קדוש? כסף מוגדר כדמים ולכן כל אחד חולם שם בהקיץ על מרחץ דמים.... אחד ה'חברים' המשתתפים בעיתונה של אולריקה מיינהוף הוא
אורי אבנרי המגדיר עצמו מאז כלוחם שלום. לוחם. בסופו של חשבון אתה נבוך, לא יודע בדיוק מה רצו שם יותר בכנופיית באדר-מיינהוף, לרצוח יהודים או לשדוד בנקים. כן, כנופיה כזאת מפחידה רצח. האם זכורה לכם כנופית טרור נאורה שפעלה בתמיכת המערב ברוסיה של הצאר, הפכה את העולם, הקימה מדינת טרור אדומה, השתלטה על חצי עולם?
אז מה המיוחד בכנופיית באדר-מיינהוף הרצחנית שאינו מאפיין את הטרור הערבי? התרבות המערבית. על פני השטח, בשיתוף עם האפיפיור והכנסייה, הוקיעה את התופעה שבה טרור שואף לכבוש ארצות ויבשות. הרי גם היטלר התחיל את עבודתו הנאמנה (בתמיכת גורמים בעלי השפעה בצבא הגרמני) עם ארגז כלי טרור...
מה עושה התרבות הערבית? אחד הקדושים הנערצים ביותר בתרבות הערבית הינו סמיר קונטר מסומר השיער - והוא קונטרה ראויה לאירופה העכשווית. הוא נישא על כפים לאחר שרוצץ את ראשה של ילדה בת 4... מפה תמשיכו ללכת בכוחות עצמכם. אתם יכולים כי אנחנו בירידה.
יש אלוהים? אחרי ההרצאה מישהו בתאגיד ניגש אלי ושאל, תגיד, אתה מאמין שיש אלוהים?
אני רוצה להסביר משהו על הארגון שבו נערכה ההרצאה האמונית ועל האנשים שבתוכו. זה תאגיד שמעורה בחיים הכלכליים וההנדסיים של המדינה. הוא מאוכלס באנשים טכניים רווים בנתונים מדעיים מעודכנים, רובם המכריע מהנדסים המעורים היטב בנעשה והנשמע.
תראה, אמרתי לו (ואני אומר גם לכם) אם היית שואל אותי לפני כמה שנים, הייתי מהסס כיצד עלי להסביר את עמדתי. אולי הייתי מתנצל על ההסבר הארוך כי אני בתוך עמי המתאגד חי. אבל היום? יש לך בכלל ספק, תגיד אתה?
מה לומר, הוא התנצל, אני שאלתי אותך?
היום יש עוד מה לשאול, שאלתי.
כלומר? הוא תהה או תעה.
הדברים באמת פשוטים, אמרתי. תראה בעצמך. אתה מכיר את המדינה מבפנוכו, כמו שאומרים. את השחיתות בממשלה, את הרשע הארגוני, את הזדון התאגידי, את האטימות בבית משפט וברבנות, את הזיונים במשטרה ואת הקלישאה בהסתדרות, את תרבות האלימות ברחוב ועל הכביש, את הסמים והשתייה במועדונים ובמתנ"סים, את ההטעיה, עיוות והתניה בתקשורת ואת המוסר הטהור הכפול של השמאל הסלקטטיבי. את גבבת השקר והכזב. ניתן לומר שהקביעה כי זו מדינת ישרא-בלוף אמינה על כל כשליה אפילו לפי התקנים המחמירים של האו"ם, סודן והבנקים בשוויץ.
לפי כל הקריטריונים האלה היינו אמורים להיות פושטי רגל לפני שלושה עשורים, מזי ביאפרה לפני שני עשורים, מסורסי תקווה לפני עשור וזומבים לפני ואחרי גרבוז'י. זה מה שהערבים אומרים - יקרה לנו לפי הקוראן. הם מחכים לקטוף אותנו מהעץ רגע לפני שנרקב. אבל זה לא קורה. מה שקורה מדהים לא פחות – אנחנו צומחים בקצב מסחרר ואנחנו מצליחים בכל שיעור עולמי וקנה-מידה גאוגרפי. הארץ גואה בגלי בניה ועשייה. לא ניתן לראות את עין השמים הכחולה כי עוף השמים ועוף החול (עגורן מצוי ובטון נפוץ) מסתירים אותה. אז תגיד לי אתה, עם כל ערימות הכשל, הזבל, הסבל והסחי סביבנו ומעלינו – איך זה קורה, לדעתך?
