הנבחרים

כמוסד ייצוגי ולא ביצועי, דומה שחל פיחות במעמד מוסד הנשיאות במהלך הקדנציות האחרונות. הוא אינו מייצג עוד סטנדרטים מקובלים החָלים לגביו, ואשר נשמרו בקפדנות בעבר. אז מה היה לנו? אחרי קצב העבריין, קיבלנו את הנשיא פרס, שקבע שיא חדש בבזבזנות המוסד, איך לא, על חשבון הקופה הציבורית, כמובן. ואילו הנשיא הנוכחי, ראובן ריבלין, עם כל הכבוד, בניגוד לתדמיתו הממלכתית, מתגלה אף יותר מקודמו כנשיא פוליטי מובהק, בעל נטייה שמאלית המתחנף לערבים. אחרת איך ייתכן, שריבלין המבקש להצטייר בעיני הציבור כנשיא קונסנזואלי - ובשל כך דחה את הופעתו במשכן של הזמר השנוי במחלוקת, עמיר בניון, בעקבות שיר שכתב אחרי פיגוע בבית כנסת - השתתף בכינוס אנטי ישראלי ופרו פלשתיני של הארגון השמאלני קיצוני 'שוברים שתיקה' - תחת הסרת דגל ישראל. ריבלין, כמו קודמיו, הוא עוד הוכחה, שמוסד הנשיאות, העולה לציבור הון תועפות, פשט את הרגל ואין לו עוד מקום במדינת ישראל. כדאי לזכור שהמשכן אינו מפלט לפוליטיקאים מתוסכלים, וראוי שימצאו מקומם במוסדות אחרים. ובא לציון גואל.

דומה שלא רק כנציג סיעה דתית, אלא לא פחות כדמות ממלכתית השואפת לרשת את כיסא ראש הממשלה, לא ראוי היה שנפתלי בנט יבקר במוסד קונסרבטיבי במהלך ביקורו בארצות הברית. הרפורמים והקונסרבטיבים הם זרמים אנטי דתיים, המתיימרים לייצג את היהדות. תחת הסוואה דתית, כתנועות אידיאולוגיות, הם חותרים תחת אושיות הדת היהודית ומצוותיה. הם אינם שומרי מצוות, מחללים שבת במודע, ומעודדים נישואי תערובת בקרב הקהילות היהודיות בתפוצות. שיעור ההתבוללות הגבוה בהן, ובמיוחד בארצות הברית, נזקף לא מעט לחובתם. אין ספק שהם מחוללי ההתבוללות מספר אחת בעולם ומוביליה המובהקים. מה הפלא שהממסד הדתי בארץ סרב עד-כה להכיר בקיומם. חבל שבנט פרץ את הגבול, ובכך בעקיפין נותן יד לתופעה העגומה, המדאיגה את הממשלה והרבנות לגבי גורל הקיום היהודי בתפוצות.

אם ח"כ יצחק הרצוג ביקש למנף את עצמו כאיש מרכז, בא נאומו בכנסת בזכות הביטוי הלגיטימית של ארגון 'שוברים שתיקה', והסיר את מסכת הצביעות מפניו. שוב קיבלנו הוכחה שהאיש ומפלגתו הם שמאל מובהק במפה הפוליטית. האם חופש השיסוי של הארגון, המשמיץ את חיילי צה"ל והמדינה בארץ ובעולם, מכנה אותם פושעי מלחמה, ומוציא דיבת ישראל רעה, תוך התססת הרחוב הפלשתיני, הוא חופש ביטוי? את מי אתה מייצג מר הרצוג? דומה שהפלשתינים לא צריכים דוברים טובים יותר מהארגון הפרו- פלשתיני, אשר תחת הסוואה של ארגון הומניטרי שובר כל גבול בהסתה נגד המדינה, ונהנה מהגיבוי של ראש האופוזיציה ואישי שמאל בכירים אחרים, דוגמת ראש המוסד לשעבר, יובל דיסקין. וזה קורה רק בישראל.

דומה שהח"כים הם חתול השומר היטב על השמנת שלו, שמגדילים בלי הפסקה את התקציב שלהם, איך לא, על חשבון הקופה הציבורית ותקציב הכנסת שאוּשר לאחרונה יוכיח. התקציב לשנים 2015-16, העומד על 717 מיליון שקלים, גדל ב-105 מיליון שקלים בתוך שנתיים. בין מרכיביו המרכזיים נמנים העסקת עוזר פרלמנטרי שלישי ושיפור הסברה. כידוע, חברי הכנסת נהנים לא רק משכר גבוה ומהטבות מפליגות לכל חייהם, אלא לא פחות מלשכות מנופחות בעלות גבוהה, מלשכת קשר עם הציבור (איזו כפילות), כמו גם מכספי עתק למימון מפלגות, העומד דומני על כ-70 אלף שקלים לכל ח"כ לחודש. בנוסף, הם זוכים לפגרה שנתית ארוכה בשכר, שהיא חסרת תקדים במשק הישראלי. מדוע אפוא יש צורך בעוזר פרלמנטרי שלישי, העולה למשלם המיסים 20 מיליון שקלים, במקום להשתמש בכסף לרווחת הציבור? נראה שחברי הכנסת המנותקים מהציבור, רואים את עצמם מובחרי העם במקום נבחריו. ואחרי כל זה הם מתפלאים על השפל הציבורי בתדמיתם שהם דורשים תגבור בהסברה? עם כל הכבוד, יחסי ציבור לא יועילו כאן. מבחן המעשים הוא הקובע. לתשומת לב היו"ר הנכבד, יולי אדלשטיין, המתכנן קמפיין לכנסת בעלות של שני מיליון שקלים. די לבזבזנות!

הזעקה הציבורית והתקשורתית שקמה, בצדק, בעקבות סרטון חתונת השנאה, על-פי המודל החמאסי, מוכיחה עד כמה פיגוע יהודי הוא נדיר, בחינת אדם נשך כלב. שהרי, למרבה הצער, כל-כך התרגלנו לטרור הערבי הקטלני, הפושה בכל מחוזותינו, פוגע אנוּשות במשפחות אנשים, נשים וטף, וכבר הפך לחלק בלתי נפרד מהמציאות הביטחונית המאיימת היומיומית שלנו, בחינת כלב נשך אדם, שהפכנו - בדומה ליחס לתאונות הדרכים ולרציחות במדינה - קֵהֵי חושים וכמעט אדישים לגמרי (מלבד המחאה הימנית הפושרת). שלא לדבר על שתיקת המנהיגים והח"כים הערבים. רק כשהפיגוע, הקורה לעיתים רחוקות, הוא במשפחה ערבית, אז מעֵבר לקריאות הנקמה הפלשתינית, כל מנהיגי הציבור היהודי והעולם כולו מתעוררים לגינוי מהדהד מקיר לקיר. ועוד לא אמרנו מילה על מבול סרטוני השטנה הערבים השוטפים את ישראל, בכל מסגד, בכיכרות ותחת כל עץ רענן ואיך לא, ברשתות החברתיות, אשר עוברים כאן בשקט יחסי, ללא תגובה. ואכן, מרוב הסתה, לא רואים כבר סרטון. הגיעה אפוא השעה שכלי התקשורת והפוליטיקאים הנכבדים יפסיקו לדבר על טרור יהודי, שלא קיים (מדובר בתופעה עבריינית שולית ונקודתית ביותר), ושרק מתסיס את הרחוב הפלשתיני ומגביר את הטרור נגד היהודים. מדוע אנחנו מספקים למחבלים תחמושת מיותרת זאת?

אין ספק שילדי הזוג הנכה המופלא דפנה ואלרואי אדרעי, כפי שפורסם בכתבה עיתונאית, סופגים מהוריהם בבית את מלוא האהבה והחום, כמו ילדים רגילים. אך יש להם, בגלל הנסיבות המיוחדות של הורים נכים, ערך מוסף. הם רכשו בגרוּת ויכולת התמודדות עם אתגרים וקשיי החיים, פיתחו ערכים חשובים דוגמת עזרה לזולת וקבלת השונה והאחר, שעל ברכיהם הם גדלים בביתם. ראוי לציין, שהילדים הם דור שני לאהבה. גם הוריהם זכו למזלם הטוב, לבית חם ואוהב, שעודד אותם להתמודד בלי הפסקה, להשתלב במסגרות לימוד רגילות - בהתאם למגמה הבריאה הרווחת במיוחד בעשור האחרון - ולמרות נכותם, להתקדם בחיים ולהקים בית נאמן בישראל. יכולות מיוחדות אלה הם הקנו גם לילדיהם הבריאים, שבזכותן הם הגיעו עד הלום. ראויים בני-הזוג לשמש מודל התמודדות לנכים בפרט, ולציבור בכלל.

עישון - לא בבית סִפְרֵנוּ (סילבן) שלום - ואין שלום ביקש-קיבל: יו"ר ההסתדרות (ניסן) קורן מאוֹשר נס חנוכה? לא מה שחשבתם. שָתו 'נס' בחג: נס חֲנוּקָפֶה לא על קונטר לבדו: שָהיד - פותח דֶף חדש נח"ל חרדי: שַׁחַ"ר של יום חדש? בוקר דוב (ח"כ חנין) ראש המוסד החדש, יורם כהן: שַׁבַּ"כ שלום! יום טיגון: בְּלֶק פְרַיידֵי טיסה קבוצתית: ביחד וּלְחוּ"ל בית הדין הבינלאומי לזכויות אדם: יש לי יום יום הַאג בקטנה: יצר הרע: אתה ישֵן לו, והוא עֵר איתך (רבנו בחיי).