במסיבת העיתונאים השנתית של הבורסה, דיבר מנכ"ל הבורסה
יוסי ביינארט על ביטול המסחר בימי ראשון ומעבר למסחר בימים שני עד שישי, בדומה לשווקים אחרים בעולם. הוא בעד, אבל מציין מודע לכך שמדובר בתהליך סבוך אבל אפשרי, וכה אמר:
- "זה מהלך מורכב מאוד. זה תנאי הכרחי כדי שמחשבי המדדים העולמיים בכלל יסתכלו עלינו. זה לא תנאי מספיק כי יכול להיות שהם בכלל יגידו לנו 'אתם לא מעניינים אותנו'. אבל ברור לי מאוד למה זה מהלך מסובך מאוד - יש פה סיכוני סליקה קטנים, ויש פה שינויים שחברי הבורסה, בעיקר הבנקים, ואחרים צריכים לבצע בהסכמי העבודה שלהם. ולכן זה ייעשה בזהירות. ההחלטה היא לא רק שלי - אני לא מחליט ועושה. ההחלטה צריכה להיות של דירקטוריון הבורסה וחברי הבורסה. אנחנו נביא את המהלך הזה לסיום, בצורה כזו או אחרת, בתחילת השנה. גם אם זה יקרה - זה ייקח בין שנה לשנה וחצי".
איני מצליח להבין מה ראה ביינארט לשטות זו, ואת מי בדיוק משרת סחריר זה. הרי הבורסה לניירות ערך עצמה הביעה עמדה נחרצת נגד הצעה זו וראתה בה לא ישימה, וזאת במסגרת נייר עמדה שהגישה לוועדה לבחינת שבוע העבודה בישראל שהקימה הממשלה ומסקנותיה הוגשו ב-2013.
ישראל נבדלת ממרבית מדינות העולם בכך שימי המנוחה השבועיים שלה הם שישי ושבת, ולא שבת וראשון - כפי שנהוג בשאר מדינות העולם. משמעות אפשרית להבדל זה היא חוסר סנכרון שבין המשק הישראלי לבין שוקי העולם, חוסר סנכרון שעשוי להקשות על סחר החוץ של ישראל. החלופה שהוצעה למעבר למסחר בימים ב'-ו' נועדה לשיפור תיאום פעילות המגזר העסקי מול העולם על-ידי מעבר לימי מנוחה בדומה לנהוג בעולם המערבי.
עם זאת, ניתוח מעמיק של המצב העלה ספקות באשר לאפשרות לשפר משמעותית את היקפי סחר החוץ. זאת, מן הסיבות הבאות:
- סנכרון קיים - עסקים אשר פעילותם מחייבת פעילות רבה למול העולם ועבורם לחוסר סנכרון עלות משמעותית כבר התאימו את מבנה העבודה שלהם כדי לעבוד ביעילות מקסימלית, זאת ללא התערבות המדינה וללא צורך בשינוי של כלל המשק. עסקים אלו בוחרים פעמים רבות להעניק לעובדיהם את יום ראשון כיום המנוחה השבועי (במקום יום שישי), כפי שמאפשר כיום החוק. אשר על כן, העסקים שלהם התועלת הגדולה ביותר מסנכרון מול שווקי העולם כלל לא יושפעו מן השינוי.
- הבדלי שעות - לאחר יישום החלופה, יום העבודה בשישי יהיה יום קצר, התחום בשעת כניסת השבת, לעומת שאר העולם המערבי בו יום שישי הוא יום עבודה מלא. מעובדה זו, יחד עם הפרשי השעות למול מרכזי העסקים באסיה וצפון אמריקה, נובע כי הרווח משינוי שבוע העבודה הוא בעיקר כתוצאה מהגברת ההלימה עם שעות העבודה באירופה. לעומת זאת, ההלימה עם שעות העבודה באסיה וצפון אמריקה תגבר בצורה מצומצמת. כלומר, גם לאחר יישום ההצעה, עסקים שזקוקים לתיאום מוגבר מול העולם ייאלצו לפעול במסגרות שמחוץ למבנה שבוע העבודה המקובל. בהקשר זה ראוי לציין כי עיקר סחר החוץ של ישראל מתבצע אל מול ארצות הברית, וזאת על-אף הבדלי השעות הניכרים בין המדינות, מה שמעלה ספק באשר למרכזיותה של העבודה המסונכרנת בקביעת היקף הסחר.
- תועלת מחוסר הסנכרון - יש לזכור כי גם לחוסר התיאום שהמשק נמצא בו כיום למול מדינות אחרות יש יתרונות תחרותיים, למשל המשך העבודה ביום ראשון מאפשר לעסקים בינלאומיים להיעזר בשירותי חברות ישראליות כדי להמשיך ולעבוד ברציפות שבעה ימים בשבוע.
- מגבלה על שעות הסנכרון האפשרויות - גם אם נתעלם מן האמור לעיל, עדיין קיימת מגבלה אפקטיבית על שעות הסנכרון, שכן במבנה שבוע העבודה המוצע, ימי ב'-ה' יהיו ארוכים במיוחד ויכללו 9 שעות עבודה. במרבית מדינות העולם - אם לא בכולן - ימי העבודה הם קצרים יותר, ועל כן שעות העבודה המשותפות האפשריות הן מועטות יותר. אשר על כן, גם במדינות שמולן אין כלל הפרשי שעות, יתקשה המגזר העסקי להגיע לסנכרון מלא של 42.5 שעות שבועיות.
לוועדה לבחינת שבוע העבודה הגיעו בזמנה חוות דעת מנוגדות במהלך דיוניה. הראשונה, של מכון היצוא, ולפיה מעבר לחלופה המוצעת יהיה חיובי, שכן הוא עשוי להגדיל את שעות הסנכרון של ישראל אל מול חלק מן המדינות מסך של 34 שעות כיום לסך של 42.5, ובכך לשפר את אפשרויות הסחר. את חוות דעת השנייה הגישה הבורסה לניירות ערך (חוות דעת דומה הוגשה גם על-ידי איגוד החברות הציבוריות), המייצגת במידה רבה את חברות הפיננסים התלויות גם הן בסנכרון מול העולם.
המסחר יסתיים ב-12:15 הבורסה לני"ע מציינת בחוות דעתה כי יום שישי יהווה יום מסחר קצר שכמעט לא יאפשר לזרים לסחור בו. למה? משום שבתום המסחר נדרשות לבורסה עוד כשעתיים נוספות כדי לבצע פעולות משלימות הכרחיות. עובדה זו, יחד עם שעת כניסת השבת, שממנה נגזרת שעת סיום העבודה, תאלץ לסיים את המסחר ביום שישי בשעה 12:15 בתקופת שעון החורף. לכן, בזמן הפעלת שעון חורף, יום שישי יהווה יום מסחר מקוצר של כ-3 שעות, כאשר המסחר יסתיים בשעה בה משקיעים זרים מתחילים לפעול בשוק הישראלי. לבסוף, הבורסה לני"ע מציינת כי מנקודת ראותה המצב הקיים עדיף על פני חלופה זו.
בנוסף, התאחדות התעשיינים שאינה תומכת בחלופה זו, ציינה בחוות דעתה כי לסנכרון מול העולם לא צפויה להיות השפעה רבה, ואין הוא יכול לפצות על הנזק הצפוי מן החלופה.
"עז" ועדת המנכ"לים לפני כשבועיים החליטה הממשלה להעביר לידיה של ועדת מנכ"לים את בחינת סוגיית הפעלת מרכולים בשבת בעיר תל אביב-יפו. כדי לקבל הכרעה בעניין, לא נדרש זמן ממושך כדי להשלים את המלאכה בעניין.
אבל ממשלת נתניהו, במהלך לא מוסבר, הכניסה "עז" לדיוני הוועדה והסמיכה אותה לדון גם בנושא שכלל אינו קשור לפתיחת מכולות בתל אביב - והוא, כלשון החלטת הממשלה: "הצורך בבחינת התאמתו של שבוע העבודה הנהוג במדינת ישראל לזה הנהוג בעולם המודרני בכלל ובשוקי ההון הגלובליים בפרט...לעניין קביעת יום ראשון כיום מנוחה".
לצורך זאת נתנה הממשלה לוועדה 180 יום, ועוד לא דיברנו על אפשרות להארכה. בזמן הזה יכולות ממשלות להתחלף ושינויים פוליטיים בעקבותיהם. מאז מסרה הוועדה לבחינת שבוע העבודה לפני שנתיים בלבד את מסקנותיה, שבמסגרתם גם נדונו (ונפסלו!) ההצעות לשינוי ימי המסחר בבורסה, דבר לא השתנה ודיון מחודש בסוגיית הפיכת יום ראשון ליום מנוחה אינו מוצדק. עוד יותר לא מוצדקת הכריכה של הדיון בסוגיית פתיחת בתי העסק בתל אביב בשבת עם הסוגיה הארצית, ובמידה מסוימת גם העולמית, של הרעיון להפיכת יום ראשון ליום מנוחה. סחריר כבר אמרנו?
