ביום שמתבצע רצח מתועב של יהודים בחוצות העיר תל אביב קשה לכתוב על ספרות. בימים שפשע של שנאה משתולל ורוצח, הנושא אליו אני נדרש מתגמד, אך גם בימים מטורפים אלו, אני מוצא לנכון להתייחס להחלטה של משרד החינוך לפסול ספר.
"אני מכבד" את החלטת משרד החינוך לפסול להוראה בבתי-הספר התיכוניים רומן של הסופרת דורית רביניאן "גדר חיה" בנימוק "משכנע מאוד", כי ל"נוער המתבגר אין ראייה מערכתית, הכוללת שיקולים של שמירת הזהות של העם ומשמעות ההתבוללות...".
מתוך "הזדהות עמוקה" עם החלטת הוועדה, אני מבקש מחברי הוועדה "הנכבדה" להמשיך ולעשות עבודה יותר יסודית ולפסול גם את הסיפור "מאחורי הגדר" שכתב ח. נ. ביאליק.
הוועדה חייבת להבין, שלתלמיד המתכונן לבחינות בגרות, "אין בכלל ראיה מערכתית הכוללים שיקולים של שמירת הזהות של העם ומשמעות ההתבוללות", כשהוא נחשף לנער המתבגר נוח, גיבור הסיפור "מאחורי הגדר". הוועדה "חייבת למנוע" מתלמיד בית-הספר התיכון לפגוש את נוח, בנם של חנינא ליפא וציפא לאה, שנועץ עיניו במה שמתחולל בחצרה של הגויה שקוריפנשטיכא חשוכת הילדים. נוח, שנמלט מספסל הלימודים וממורא של רב נלעג המלקה את תלמידיו, נותן עיניו בנערה גויה אסופית מארינקה. כל מאווייו הרוחניים והפזיים נישאים לעברה של גויה אסופית שחיה "מאחורי הגדר".
קשה להבין כיצד וועדה שפסלה את הספר "גדר חיה", נותרה אדישה לגדר המוגבהת שנפרצה בסיפור של ח.נ.ביאליק, גדר שאינה גדר מופשטת, אלא גדר חוצצת בין שני עולמות. גדר זו מחזקת אהבה בין נער יהודי, נוח, ובין האסופית, מארינקה. לחברות הילדותית התמימה מתלווה מתח מיני ופרי בטן בזרועותיה של הנערה האסופית הגויה.
החלטת הוועדה, שפסלה את הספר "גדר חיה", זכתה לגיבוי של שר החינוך
נפתלי בנט מתוך דאגה "כי יחסים אינטימיים בין יהודים ושאינם יהודים מאיימים על הזהות הנפרדת". אם כן, "חובה" לפסול גם את "מאחורי הגדר" של ביאליק, המציג אהבה גדולה של מארינקה הגויה "בלונדינית וסמוקת לחיים" ונוח היהודי ש"תלתליו שחורים כמו זפת".
ב"מאחורי הגדר" ח.נ. ביאליק מפגיש את תלמידי בתי-הספר התיכוניים כבר עשרות שנים עם סיפור אהבה בין נער יהודי ונערה גויה. "בסופו של דבר, בשבת חנוכה נשא נוח בתולה כשרה... בחופה ובקידושים כדת משה ובני ישראל... כשהתייחדו שני בני הזוג... מאחורי הגדר עמדה באותה שעה מארינקה והתינוק בזרועה מאחורי הגדר והציצה דרך הסדק".
ב"גדר חיה" האהבה בין הפלשתיני והיהודיה אינה מתממשת כל אחד חזר למקור מחצבתו, כך גם בסיפור "מאחורי הגדר". כשביאליק עוד מוסיף צלקת כואבת של פרי בטן, שנושאת אסופית, שחזרה אל צחנת חייה האפלים מאחורי גדרות מוגבהות פיזית ונפשית. משרד החינוך החליט לא להסתפק בעוצמת הפער בתקצוב של תלמיד ערבי בהשוואה לעמיתו היהודי, אלא החליט להוסיף לעוצמת הפער הגבהה של גדרות וחומות במישור הספרותי.
ההחלטה לפסול את הספר "גדר חיה" מעוררת חלחלה. מדובר בהחלטה, שמבטאת פחד קמאי מפני מפגש עם השונה ועם האחר ומהאתגר, שמפגש כזה עשוי להציף. זו החלטה המזכירה ימים אפלים ממקומות אפלים.
