אודה, שקשה לי להתייחס לספר של סופרת, שמבקשים לגנוז אותו, כשאל בין ד' אמות ביתי חודרות תמונות הזוועה של פשע השנאה, פשע של רצח יהודים ברחובות תל אביב. אך גם בעיצומו של הטירוף הזה אינני יכול להתעלם מהחלטה מוזרה של משרד החינוך.
לצערי, ההחלטה של משרד החינוך להפעיל מספרים על ספרה של דורית דוריאן נעוצה בפחד קמאי מפני מפגש עם השונה ומפני האתגר שמפגש כזה מפגיש. בספר "גדר חיה" הנער הישראלי ייפגש לא רק עם מערכת יחסים בין יהודייה ופלשתיני, אלא גם עם סבלו של אדם החי כמטחווי ראייה מביתו: "הוא כבר שמע על הדרך, שעוקפת את המחסום בקלנדיה, הדרך הארוכה והמייגעת שנהגי הטרנזיט עוקפים בה בשנים האחרונות את המחסום בקלנדיה. הדרך שעושים פועלי הבניין, הגברים שיוצאים לחפש עבודה בישראל באישון לילה, שנוסעים בה מסורבי המעבר, חסרי הברירה...." (עמ' 313)
שר חינוך עם אג'נדה, שפלשתיני הוא רסיס בישבנו של ישראלי, נותן הסכמתו לפסילת ספר, בו חי ונושם פלשתיני געגועים לביתו במולדתו ממנה נפרד לפני שבע שנים כשנסע ללמוד - "ומתעורר גם שטף זיכרונות משנות ילדותו בחברון, פינות בבית, שובך היונים על הגג, חנות המכולת של אביו, הריח שעמד שם..." (עמ' 123)
משרד החינוך חושש להפגיש כתת תלמידים בישראל עם רחשי לב כנים של גיבורי הספר "גדר חיה", ישראלית ופלשתינית, ש"לילה אחד, סחוטים מרוטי עצבים מוויכוח שהתגלגל לריב גדול, לדמעות, לטריקת דלת רועמת, החלטנו לשים לזה סוף, נשבענו שלא מדברים יותר פוליטיקה". (עמ' 193)
כן, הם מתווכחים וישנה גיבורת סיפור שבאותו עמוד ממשיכה לדבוק
ב"נוסחת פשרה וותיקה וחיוורת, מדוקלמת לעייפה, על שתי מדינות".
שר החינוך,
נפתלי בנט, הופיע בערוץ 2 והודיע: "כי מערכת החינוך לא צריכה לקדם ערכים שנוגדים את ערכי המדינה". שר החינוך לא קרא את הספר. נפתל בנט לא קרא את אמירתה הנחרצת של גיבורה הספר:
"נשארתי אני עם הכובע טמבל הפטריוטי, הלא סקסי, ציונית שמרנית". לעומתה ניצב גיבור "שמתנער מהגדרות ארכאיות של דת ומדינה" (עמ' 193). בין ניגודים אידאיים קשים פועלות מערכות אנושיות מרגשות, שגישה חשוכה שהשתלטה על משרד החינוך קבעה, שיש להרחיק את בני הנוער מלהכירה.
משרד החינוך חושש מפגישה עם לילות יפים של זוג, "הלילות היפים האלה הם כמו תפוח שלא נגמר, כמו פרי שמצמיח שוב בשר ככל שהוא מתקלף, על העונג הזה השמח שלנו, המתמוגג על כל נגיסה.... על איך שהוא מרעיב אותנו ומשביע ומרעיב". (עמ' 117)
משרד החינוך החליט החלטה פדגוגית מתוך פחד קמאי, מתוך בהלה וחוסר יכולת להתמודד עם מציאות מורכבת. הוועדה, שהחליטה לגנוז את הספר, עשתה עבודה של קרנפים ברוחו של המפקד, ברוחו של השר, שבשבילו האחר הפלשתיני זה רסיס בישבן שיש לסבול אותו בלית בריריה.
הוועדה, שדאגה לנפשו של הנוער, מעיזה להפקיר את דרדקי מערכת החינוך לסיפור בשמואל ב' פר' י"ג, בו מתוודעת נפשו של התלמיד ליחסי מין, שכופה אח על אחותו מאותו אב, ואבא שאבדה לו אוטוריטה מוסרית אחרי מעשה בת שבע, תגובתו לסיפור האונס אנמית ומתמצית רק בכך ש"יִחַר לוֹ מְאֹד".
הוועדה, שחוששת לנפשו של הנוער הישראלי, למעשה מפקירה אותו לפגישה עם סיפור על יחסי מין של מלך בישראל עם בת עם זר בספר שמואל ב' פר' י"א. הוועדה, שהפעילה מספרים על ספרה של דורית רבניאן, לא הפעילה מספרים על סיפור המלך, החושק באשת מפקד צבא נאמן למלך, בן העם החיתי. סיפור על התבהמות ותככים, בו מתגלה בן העם החיתי במלוא עוצמתו המוסרית והערכית, המעדיף לישון באורווה עם הסוסים, רק לא ללכת לביתו להתקלח ולשכב עם רעייתו, כשפיקודיו חיים בתנאי שדה קשים של שדות הקרב. בן העם החיתי מתגלה במלוא אנושיותו מול גילויי התבהמות והסתאבות של מלך בישראל הכופה עצמו על אשת איש.
הוועדה, שגילתה רגישות ליכולת ההכלה של נפש הנער הישראלי, לא גנזה את הסיפור על יהודה, שנותן דרור ליצריו במפגש עם מי שהוא סבור שהיא זונה. הוועדה לא גנזה את פרק ל"ח בספר בראשית יהודה אישה "ויחשבה לזונה כי כסתה פניה. ויט אליה אל הדרך ויאמר: הבה-נא אבוא אליך..." (שם פס' 15) ובסופו של דבר התברר לו שהוא שכב עם כלתו..
תקצר היריעה מלהביא שלל דוגמאות מספר הספרים, שאם יטילו עליהן אמות מידה, שהפעילו כלפי דורית רבינאן, כנראה שהספר הבא, שמשרד החינוך יגנוז, יהיה ספר התנ"ך.
