אילו אמרו לי כי שרי ממשלה ילכו שניים יחדיו להגדיר את הטרור כפועל יוצא מסטטיסטיקת התאונות הקטלניות הטרגיות, הייתי אומר כי יש בכך הוצאת דיבה על השנונים והנמרצים האחראים לשלום הציבור בהם בחרנו להנהיגנו. הייתי גם אומר כי אי-אפשר היה להמציא אפשרות היפותטית מרושעת כל כך המודיעה לאומה המודאגת כי עליה להירגע אל מול טרור שאינו יותר ממכת טבע, ושכשם שמחלות קשות מכות אף על-פי שהרפואה מדבירה ככל יכולתה, וכבישים הורגים למרות מאמציה הכנים של קהיליית הבטיחות, שלא לדבר על שיטפונות, הוריקנים, ושאר מרעין בישין - כן טרור הוא בלתי נמנע, אך מה לעשות, לא צריך להתרגש, הוא פחות קטלני מקוטלים מצויים אחרים.
במילים פשוטות, לו אמרו לנו כי יימצאו שניים שרים בתוכנו שכך ינבאו יחדיו כמעט בסגנון אחד בלי לרעוד ובלי לפחד כי יצטרכו להתנצל, בלי למצמץ בלשון ימינו הרהוטה, הייתי אומר כי מישהו מלין על פתחי טובי ונחושי ועזי הנפש בשרינו עלילה של ממש. אבל, זה קרה. הבלתי ייאמן קרה.
ומעתה, כיוון ששוב התברר כי מה שלא ייתכן נחת עלינו כעובדה, אין מנוס מלפחד שיימצאו בתוכנו נמהרי היקשים ומסקנות שיפרשו את האמירה המתמיהה כל כך של השרים זריזי המלל האלה, כי מישהו למעלה חושב כי כשם שאפשר היה לכאורה לסגור את הכבישים כדי למנוע תאונות ולהחרים את התחבורה כדי להתגבר על הקטל בדרכים, כן נותנת הסבירות כי היה סיכוי להתגבר על הטרור אילו לא היה להם לטרוריסטים מקרב מי לצאת למסע ההרג שלהם, אבל אי-אפשר, לא נותנים... מי לא נותן? העם לא נותן, ומה תלינו על מהממשלה...!
זה יותר מגלגול האחריות על הסטטיסטיקה ועל מנהגו של עולם, זה יותר מבריחה שקופה לרטוריקה של הסוואה, זה משהו אווילי כל כך שאין לו שחר אלא אם כן הוא לוקח בחשבון את נמהרי ההיקש והמסקנה.... אבל גם זה, כי זה באמת ובתמים לא יעלה על הדעת..... מה נשאר?
