ערבי ישראלי רוצח ישראלי אחר, הם מוציאים גינוי. ערבי ישראלי רוצח יהודי תושב יו"ש הם יוציאו גינוי. אך אם ערבים תושבי יו"ש רוצחים יהודים תושב יו"ש זה לדידם בסדר, זה בגבולות הלגיטימי, את הרצח הזה הם לא מגנים, כלומר מעודדים.
ואני רוצה לומר לחכי"ם הערביים, שכולנו ימין שמאל מרכז, כולנו
מתנחלים, אנו יהודים שהתאספנו מכל קצוות תבל לארץ אבותינו והתנחלנו בה, על-מנת להישאר לעד, ומי שלא יגנה בכל פה את רציחתנו בכל מקום לא יהיה חלק מאתנו. מי שלא מגנה את רציחתנו, נותן יד ומשתף פעולה בפועל עם רציחתנו ומקומו לא יהיה אתנו.
לא אנושיים אנחנו, היהודים, אחים אלה לאלה. הערבים הם בני דודים, ויכולנו לחיות בשלום ובאחווה, לו הערבים רצו בכך, אך הם לא רוצים. לפחות מנהיגיהם לא רוצים. הם לא מגנים את רציחתנו, הם שמים קווים מפרידים, רוצחים נתעבים כאלה הם מגנים ורוצחים נתעבים שבעתיים כאלה הם לא מגנים, משמע שהם מדברים ממניעים אופורטוניסטים (כלכליים בעיקר), ממניעים לא אנושיים, ומכך גינויים משול לקליפת השום.
תארו לעצמכם שמנהיגי ישראל היו מודיעים כי הם מגנים את רצח הילד הערבי בכפר דומא אך אינם מגנים את רצח הוריו, איך זה היה נשמע? איזו צביעות הייתה קורנת מאמירה כזו? איזה חוסר רצינות ואמינות הייתה קורנת מאמירה כזו?
והמסכנים שבסיפור, האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל, אשר "זכתה" במנהיגות פוליטית פושטת רגל, רעה, שלילית, אשר את ההזדמנות של האיחוד והגברת הכוח מנצלת לטובת גינוי סלקטיבי של רצח, וגינוי סלקטיבי לרצח אין בו אחר מאשר עידוד לרצח של האחים שלי, ואני, כאשר מעודדים את רצח אחי, לא מצופה להגיש לחי שנייה.
רבותי אין מקום בבית ספרנו למעודדי רצח, ויפה שעה אחת קודם.
