מדוע העיר העתיקה בירושלים וכל המקומות הסואנים בה, וכן מקומות אחרים הידועים בספקם שפע קורבנות מושלמים לפיגועים - בכולם יש אנשי ביטחון עם נשק. מדוע בכל פיגוע שארע שם, המחבל חוסל במקום, לעיתים בטרם הצליח לרצוח?
מדוע רחוב דיזנגוף ועוד מקומות רבים מועדים לפורענות מצויים ללא הגנה ראויה? מדוע אין מעלים לשוטרים את המשכורות, לא רק לנגדים, כדי שייווצר הרצון להצטרף לכוחות המשטרה, הכה חסרים אותם?
כל השאלות האלו לא הועלו בכל עשרות הכתבות על אירוע הטרור המתוכנן והיזום בקפידה, על-ידי ערבי ישראלי, שעבד בחנות ירקות ברמת אביב ג', הכיר את כל מבואות הבתים בהיותו שליח החנות, וכן כששימש כמבצע שיפוצים. כי כך למד להכיר את השטח, וודאי הכין לו דירת מסתור, בהותירו את צה"ל, המשטרה והשב"כ לבזבז את כל משאביהם על חיפושים חסרי תועלת אחריו.
לא היה
ולו אחד מבין כתבי הצמרת, שהעז להעיר הערה זו, על חוסר התכנון, על השארת שטח ללא הגנה מפני פגיעות ודאית, ועל מדיניות הפארטאץ' הנהוגה במחוזותינו מאז התיישבנו בארץ ישראל. אנחנו חזקים רק בלהגיב, וגם זה בלשון המעטה. כי תגובותינו תמיד נעשות עם מבט הצידה, דהיינו - לחרוד מכל ביקורת של הפריץ (האו"ם,
האיחוד האירופי והבוס האמריקני).
במקום שמישהו היה יורה מיד והורג את המרצח, נותרה מדינת ישראל בחרדה מפני הבאות, שאין לצפות מנין תבואנה מצד המחבל שברח. הכל משותק. דאעש זכה בכל התשבוחות בהניבו פרי הילולים שכזה. הצלחה שלא תשוער, כיצד הזבוב הקטן מצליח לשתק מדינה שלמה.
בכל זאת, התעשתות השלטון לאחרונה, כשהחל סוף-סוף להרוס את בתי המחבלים, נתנה אותותיה. הפחד אחז בכל הערבים, שהתגמול יגיע, ולכן חש אביו של הרוצח מערערה ליידע את המשטרה שהרוצח זהו בנו. כמובן שהפליג בסיפורים על כך שבנו מעורער בנפשו. אך במציאות - כל התנהלות האירוע מעידה על תבונה, תחכום, ידע וכוונה מראש - ולא על פעולה ספונטנית של מטורף ברגע שאחז בו הטירוף. את נהג המונית שכנראה הזמין כדי למלטו - הביא לחוף תל ברוך ושם חיסלו. הוא ידע איך להשאיר שטח נקי, ללא סימני דרך שיובילו אליו. את הטלפון הנייד שלו השליך, כדי שלא יהיה אפשר למצוא את מיקומו. כאשר מבעוד מועד טרח להצטייד בטלפון אחר.
מדינת ישראל חייבת להתחיל לפקוח את העיניים. אנו לא ניצבים בתוך טרור של יחידים. נכון שגם אלה, המוסתים מילדות, נסחפים לעניין. אבל התמונה הכללית היא של מלחמת איסלאם קיצוני בכל הכופרים. בין אם יהודים, נוצרים או שיעים - שאינם סונים כמותם, שליחיו של מוחמד. מלחמת בני אור בבני חושך. והיה אם נמשיך להטמין את הראש בחול, ולשכנע את עצמנו שכל ערביי ישראל נאמנים לנו, ומחשיבים עצמם לישראלים - הזיות אלו מתעלמות מהכרזותיהם החוזרות ונשנות על הגדרתם שהם "פלשתינים". וכן מהאמנה הפלשתינית המכריזה על פלשתין כמדינה מהים עד הירדן. ללא יהודים ישראלים. וככל שנמשיך לשקר כך את עצמנו - כך נחיש את קיצנו.
יש בתוכנו כאלה שאינם ציונים. את בניהם שלחו כבר מזמן ללמוד ולעבוד באמריקה. גם החרדים נטורי קרתא אינם ציונים, ובזמנו הביעו את רצונם לגור תחת שלטונו של עבדאללה הראשון
מלך ירדן. הם אינם מכבדים את דגל המדינה, אינם משרתים בצבא, אך באותה עת רבים מהחרדים חיים כנתמכי סעד של המדינה, ללא מקצוע, ללא עבודה וללא השכלה מקיפה. כל זאת, בניגוד לדעת הרמב"ם, שהורה לא להפוך את התורה כקרדום לחפור בו, אלא לצרף עבודה לתורה.
מתי נתעשת?
