אנחנו חיים בתקופה סוערת במיוחד, השחיתות הציבורית נוגסת בנו בכל פה, החל בהטרדות מיניות, שמתקבל הרושם כי הן הפכו למכת מדינה, עבור ל
הלבנת הון, העלמת הכנסות, שוחד בהקפים שלא ידענו כמותם, וזאת בנוסף לחטאים ה"רגילים" כמו גניבות, רציחות, החזקת נשק בלתי חוקי ועוד.
נכון, הכל ענין של מינון. אם רק ניצב אחד במשטרה היה מואשם בהטרדה מינית, ניחא, תפוח רקוב בארגז תפוחים מעולים, אבל שישה שבעה ניצבים זו כבר מגיפה. נשיא שמואשם ויושב בכלא על אונס זוהי רעידת אדמה, אם רק רב אחד היה מואשם במתן וקבלת שוחד, ניחא, אבל רב ראשי לשעבר המועמד ללכת לכלא בעוון שוחד והעלמת מס בהיקף גדול אוי לאותה בושה לתורה הקדושה.
שרים וגדולים שנאשמים בלקיחת ממון לא שלהם, המנצלים את רום מעמדם לצרכיהם האישיים. שני מדליקי משואה ביום העצמאות, שירדו מדרך הישר והלכו בדרכים לא מכובדות. את נפלאות הפוליטיקה כבר הכרנו, כיצד ניתן לפתור כל בעיה, אם על-ידי כסף, ואם על-ידי משרה רמה, אבל יש גבול! יש גם גבול לציניות הפוליטית.
כניסת דרעי לממשלה כשלעצמה מציבה דגל שחור מעל הדמוקרטיה הצעירה שלנו, כל צעיר וצעירה ישאלו לאן הגענו, זה צריך להיות מורה הדרך שלנו? זה צריך לקבוע גורלות של אומה שלמה? לא ניתן היה למצוא טוב ממנו? שבדרך רשעים לא הלך, ובמושב לייצים לא ישב.
הגאון התורן אשתו עדיפה עליו עשרת מונים, היא עושה לטובת השקופים הרבה יותר ממנו - עשרת מונים, ומה עם בתו של הרב
עובדיה יוסף, המנסה בכוחה ובמסירותה להוציא נשים חרדיות מחשכת ימי הביניים שאפפה אותם בציבור החרדי המדיר נשים ככל שיוכל, חברה שהקדמה מפחידה אותה, שמחפשת כל יום חישוקי חישוקים כנגד הכנסת דמוקרטיה לשורותיה, ולקיחת שוחד אינו זר לה. כפי שאמר "הגאון התורן" הרב פינטו - תפקידי כרב לקבל מתורמים, ולתת לנזקקים (זוכרים פרשת תת ניצב ברכה), אלא שהוא מחליט מי הנזקק, באיזה צורה יתגמל אותו, ומה ידרוש בתמורה.
ולאן משבצים את מכלוף דרעי (כן לאחרונה נזכר כי הוא מכלוף ולא אריה)? לבור השומן שכבר כשל בו בעבר, למשרד שיש בו הפוטנציאל הגבוה לקבלת ומתן שוחד, שבהנף קולמוס ניתן לתגמל רשויות ומוסדות בעשרות מיליוני שקלים, כן משרד הפנים, מקום שאין דין ואין דיין, כמעט כמו המערב הפרוע, שבו כל אחד עושה כרצונו.
זה דרעי שפחד לחתום על מתווה הגז על-פי סעיף 52, ועד היום איננו יודעים מדוע, ועכשיו אולי אנחנו ידעים קצת, כי זה מה שהובטח לו לכשיתאפשר, יקבל משרד עם כסף ואמצעים, לא משרד כלכלה זניח, שלא ניתן לתמרן בו רבות, לא משרד זניח בשולי הממשלה, אלא משרד מלא "תוכן", למרות שהעבירו ממנו את רשויות התכנון.
גם ראשי הרשויות שנתפשים על חם, נהנים מתרבות השלטון של משרד הפנים, כי המשרד מתעסק בזוטות, ולא בדברים העיקריים, ולכן לעיתים מתקבל הרושם כי השרים מעוניינים במצב הנוכחי, הנוח לכולם חוץ מאשר לאזרח.
אז שלא יעבדו עלינו, הים הוא אותו הים, השמש היא אותה השמש, ודרעי הוא אותו דרעי, והכנסתו למשרד הפנים, והחזרתו למקום הפשע, היא איוולת גדולה, והיא בבחינת לשים מכשול בפני עיוור. כי בנושאי נקיון כפיים דרעי הוא עיוור, וצריך לשמור עליו מפני עצמו.