לפני מספר שנים פעלתי להעלאת שכר המינימום. תבעתי להגדילו ל-1,000 דולר בחקיקה. יריבי מהימין הכלכלי הקלאסי, ראשי הקהילייה העסקית ונציגיהם בכנסת זעקו מעל כל עץ רענן (ומול כל מיקרופון) שעמיר פרץ יביא לפיטורים המוניים והצעותיו רק מרעות את מצבם של העובדים החלשים. השנים חלפו. דרישתי התקבלה. שכר המינימום הועלה מעבר ל-1,000 הדולרים ותסריט הבלהות של פיטורים המוניים ואבטלה משתוללת התברר כעורבא פרח. איש לא פוטר. נהפוך הוא. האבטלה בישראל עומדת על כ-5% בלבד.
באותה עת פעלתי גם לחקיקת חוק חברות כוח אדם המחייב להפוך עובדים המועסקים באמצעות חברות אלו לעובדים מן המניין תוך 9 חודשים. גם כאן הזעקה הייתה נראית. היריבים תיארו מכת מכתבי פיטורים המוניים. החוק עבר, אם כי לצערי, הוכנסו בו תיקונים שהקשו על מימושו, אך שוב איש לא פוטר. הוא היה בנוי בחלקו על רצון טוב של בעלי החברות ומקבלי השירות אך מהר מאוד התברר שרצון טוב ורדיפת בצע מתקשים לחיות בכפיפה אחת.
אורי זוהר שר בשנות ה-60 שיר על "הראש היהודי ממציא לנו
פטנטים". זה הלך והתקדם במאה הנוכחית למאות סטרטאפים בתחומים רבים מגוונים. בהקשר לחוק חברות כוח אדם התברר שהראש של תאבי הבצע הקבלניים המציא לא פחות פטנטים כדי לעקוף את החוק ולהותיר מאות אלפי עובדים כסוג של "עבדים מודרניים". אומנם לא עובדי כפייה. גם רשמית אינם רכושו של הבעלים בחברה בה הם מועסקים אולם תנאיהם אינם תנאים. משכורתם נמוכה וארעיותם היא שם המשחק. מחובתם לחייך כל בוקר למנהלים פן ימצאו עצמם ללא עבודה.
שכר נכון והגון כדי להתמודד עם מצב זה הגעתי למסקנה כי יש לחוקק חוק שיחזיר את חברות הקבלן לייעודן המקורי: חברות השמה וחברות הכשרה מקצועית. ואילו העובדים ישוחררו מכבליהם ויועסקו בהעסקה ישירה.
הצעת החוק שלי, כפי שהועמדה להצבעה בכנסת, לא אומרת שכל חברת כוח האדם מחר בבוקר סוגרות את שעריהן. עיקרה של הצעת החוק שבתהליך שיימשך שנה יהפכו חברות כוח האדם לחברות הכשרה והשמה מקצועית, כפי שהן היו אמורות להיות מלכתחילה. בשנה הזו המדינה תסייע להן להפוך לכאלה, ועד אז יוכלו להיערך כל הגופים, המפעלים, העסקים הקטנים וכו'.
חברות כוח האדם החדשות יוכלו להכשיר את המאבטח, יוכלו לשבץ את המנקה, יוכלו להציע השתלמויות למורים, ועל כך הן ירוויחו את שכרן הנכון וההגון. אך אותן חברות לא יוכלו להיות עוד המעסיק, לא יוכלו עוד לנצל עמדת חולשה אצל ציבוריים מסוימים על-מנת להרוויח עוד כמה שקלים, זה חייב להיגמר.
כן, המאבטח יועסק ישירות על-ידי הקניון, כן, המנקה תועסק ישירות על-ידי המשרד הממשלתי, כן המורה תועסק ישירות על-ידי משרד החינוך למען השם, יש מישהו שזה לא נשמע לו הגיוני?
אם הצעת החוק הייתה זוכה לרוב בשבוע שעבר מאות אלפי אזרחים היו רואים אור בקצה המנהרה. בעלי אותן חברות היו מבינים שעליהן להתחיל לעבוד על מודל כלכלי חדש, כזה שלא נשען על סחיטת כבודו וזכויותיו של העובד הפשוט.
אם הכול כל כך הגיוני מדוע ההצעה לא זכתה לרוב? הקואליציה התנגדה כי זה בטבע קיומה. אסור לתת שום הישג לאופוזיציה גם אם זה על חשבון מאות אלפי צעירות וצעירים. אך לא בגלל ההתנגדות האוטומטית של הקואליציה נפלה ההצעה. זו לא זכתה ברוב הנדרש כיון ש-11 חברי הכנסת של
יאיר לפיד נשמעו להוראות מנהיגם וברחו מהאולם בעת ההצבעה. בריחה שנועדה במפורש למנוע רוב מהניסיון לשחרר מאות אלפים מתנאי עבדות.
תירוצים הושמעו לרוב. ראשית כמובן זה המופרך לגבי מגיפת פיטורים המוניים שתתחולל אם יאושר החוק. זה כבר למדנו בעבר טיעון סרק.
הסיבה האמיתית להתנגדות יש עתיד היא שונה לגמרי. האמת היא שיאיר לפיד מנסה, בהצלחה לא מועטה, להסתיר ולטשטש את עמדותיו החברתיות כלכליות. יאיר לפיד ידע שאם ההצעה תעבור בקריאה טרומית, הדבר יזכה לתמיכה ציבורית גורפת, מה שהיה מאלץ אותו לנקוט עמדה, ואז הוא היה נאלץ לחשוף בפומבי את האידיאולוגיה אותה הוא טורח להסתיר, לעמעם ולבלבל. אז היה מתגלה שעמדותיו של לפיד הן בסך הכול נוסח מסוגנן ומלוטש לעמדותיו של ראש הממשלה. יאיר לפיד הוא חסיד הקפיטליזם החזירי לא פחות מ
בנימין נתניהו.
אני משוכנע כי במוקדם או במאוחר החוק יזכה ברוב. כי הוא חוק צודק. כי הציבור בעדו. כי הגיע הזמן לשים קץ לעבדות המודרנית בישראל גם אם לפיד וחבריו רוצים בהמשך קיומה.
