"חברה אשר אינה דואגת לענייה ולמעוטי היכולת החיים בקרבה, אינה פוגעת רק ב
כבודם ובזכויותיהם, אלא פוגעת גם בדמותה שלה. מדינה אשר לא מבטיחה כראוי את זכותם לחיים במינימום של כבוד אנושי, מפרה את חובתה כלפי כלל החברה לכבד את זכויות היסוד של האדם באשר הוא אדם". דברים אלו נאמרו על-ידי
מבקר המדינה בשנת 2014.
היה אפשר לחשוב, כי יהיה שינוי במצבו של מעמד הביניים במהלך השנתיים האחרונות, אך לצערנו השינוי המיוחל לא נראה באופק. כמובן שהנושא הכי בולט בעניין הוא מצוקת הדיור. מצוקת הדיור היא לא מילה גסה, כל אחד בישראל חווה על בשרו את המחירים הגבוהים, בין בקנייה ובין בשכירות.
במחאת יולי 2011 הציבור אמר את דברו בעניין, אך מה השתנה מאז? זוגות צעירים עדיין לא יכולים לרכוש דירה והמחייה יקרה לעין שיעור. איך ייתכן מצב בו זוג צעיר לא מסוגל להסתדר ללא עזרת ההורים כאשר הוא משקיע את כל מרצו ולא מבזבז זמן מיותר בתענוגות? האם הפכנו למדינה בה אדם העובד ללא הפסקה לא יכול לסגור את החודש? איך זה הגיוני שיוקר המחיה כה גבוה, כך שזוגות צעירים צריכים לחשוב פעמיים לפני שהם מוסיפים עוד עגבנייה לעגלת הקניות? או שהם לא יכולים לקנות קפה החודש בגלל שיש להם אירוע שלשמו הם צריכים לקנות מתנה?
חייבים להציב את העובדות בשטח. כולנו יודעים כי המצב כיום לא מאפשר לזוג צעיר לקנות דירה ואף השכירות הגבוהה מקשה מאוד על תנאי המחייה. אבל לא רק זוגות צעירים נכווים מהמצב. במצב הנתון, משפחות בעלות מעל לשני ילדים, בהם ההורים כבר עברו את גילאי ה-35, לא יכולות להרשות לעצמם דירה המכבדת את התא המשפחתי אותו הם רוצים להקים. לא מדובר על הורים שאינם עובדים, המצב המדובר קיים גם אם שני ההורים עובדים.
אז מה בעצם השתנה מאז המחאה החברתית? מבקר המדינה טען ב-2015, שהאשמה מוטלת על שני ראשי ממשלה ושלושה שרי אוצר. הדבר לא באמת עוזר לנו, האזרחים. אנו לא רוצים לשמוע על מי מוטלת האשמה. אזרחי ישראל כבר מיואשים מהאשמות כאלו ואחרות. אנו רק רוצים לדעת איך מתקנים את המצב, איך מגיעים למצב שבו זוג צעיר, ואף משפחה ענפה שבה שני ההורים עובדים, יכולים להתקיים בכבוד.
היה אפשר לחשוב שאולי המצב כן ישתנה בשנה הקרובה. אך דעת המומחים בעניין שונה לחלוטין. על-פי סקר שנערך ב-ynet, נראה כי מומחים רבים (ביניהם מיקי זיסמן, מנכ"ל חברת קרדן נדל"ן, יקי בריגה, מנכ"ל ובעלי חברת בריגה, אבישי בן חיים, מנכ"ל חברת רוטשטיין, ועוד) סבורים, כי מחירי הדירות לא ירדו בזמן הקרוב, וכי גם אם הממשלה תעשה את הצעדים הנכונים, נוכל להתחיל לראות תוצאות רק בעוד שלוש עד ארבע שנים.
בינתיים נראה שהרבה מהציבור התייאש מהמחאה, בהפגנה האחרונה בתל אביב לא נכחו יותר מעשרות אנשים וזאת אולי הטעות הכי גדולה, כי אם הציבור יפסיק להביע את דעתו, איש לא יביע אותה במקומו. הציבור שלנו צריך להמשיך להפגין ולקוות שהממשלה תיקח את הדברים לתשומת הלב, אסור להתייאש!
כולנו תקווה כי שר האוצר הנוכחי,
משה כחלון, יוכל לתת למענה למה שקודמיו לא הצליחו, וכך יוכל לעזור לנו, האזרחים, במה שנראה כאחת הסוגיות הקשות המשפיעות על חיי כולנו ולא נותנת לנו מרגוע. חייבים לשבור את הבועה המגנה על מחירי הדירות, הדיור היום לא יכול להמשיך להיות "דיור מוגן".