הדג שלנו מסריח מראשו

סנוקרת אדירה הדוח של יהודה וינשטיין, הרועץ המשפטי, בפרשת אשכנזי הנו אך דוגמה נוספת בהתנהלותו השערורייתית בכל כהונתו, העומדת להסתיים, תודה לאל - ובעיקר, בכל הנוגע להתנהגות בכירים ולנדרש מהם. הדוח היה צפוי - כלומר, מסקנתו לסגור את התיקים נגד גבי אשכנזי, נגד ארז וינר ונגד אבי בניהו. ואנחנו נשארים עם ספקות כבדים לגבי מי שהיה רמטכ"ל ולגבי מי שעוד מעט לא יהיה יועץ משפטי לממשלה. הדג שלנו מסריח מאוד מראשו. החלק "הציבורי" בהחלטת וינשטיין מלמד היטב מי הצמרת שלנו ומי מתיימרים להיות בה. כך היה גם בפרשת אביחי מנדלבליט, וזה לא הפריע לו להיבחר ליועץ המשפטי לממשלה. יש לי תקוות-שווא, שזה שם סוף ליומרות להכניס את אשכנזי לזירה הפוליטית. די לו בכיכר המבישה, שנקראה על שמו עוד בזמן כהונתו. דוח וינשטיין הנו עוד סנוקרת אדירה למשלים את עצמם, כי יש בארץ שוויון בפני החוק. "הנחת הסלב" עבדה בדוח הזה הרבה שעות נוספות. בוזגלו ורוזנצווייג לא יקבלו אותה. כי, כידוע, אצלנו יש דרג ויש... עומס בלתי-סביר שלוש מאות מיליוני ש"ח נדרשים, אליבא דמשרד הבריאות, כדי להגדיל את כמות המיטות בבתי-החולים. הכסף הזה מצוי בשפע ויורד לטמיון הביטחון (59 מיליון ש"ח בשנה, לפי ההסכם האחרון בין האוצר לביטחון), שהנו בור ללא-תחתית; ואילו לרפואה הציבורית אין. להשוואה - לבריאות חסרים בערך שני מטוסים אף-35, או שלושה-ארבעה מטוסים אף-15; ואין ספק, שתרומת הבריאות לביטחון הלאומי גדולה יותר. בהשוואה למדינות המפותחות (OECD), אנחנו בתחתית הסולם - ברמה של מדינת עולם שלישי. ויש לזה משמעות כבירה, כיוון שאוכלוסיית המדינה ותוחלת החיים בה גדלות בהתמדה. כלומר, יש הרבה יותר חולים והרבה יותר זקנים, שנצרכים לשירותי בתי-החולים, שאינם עומדים לרשותם - גם לא בחורף, כשהשפעת מכה בכל מקום. התורים לטיפולים ולניתוחים אלקטיוויים ארוכים מדי, ומשבשים את חיי התושבים. מי שיש לו, מסוגל ללכת לרפואה הפרטית, אך כך אין דואגים לבריאות העם. המחסור והצפיפות ניכרים היטב בחדרי המיון הגדושים מעל ומעבר, אך גם במחלקות השונות של בתי-החולים, שבהן הרופאים, האחיות וכוח-העזר כורעים תחת עודף עומס בלתי-סביר, המסכן אותנו. חומרה רבה העיתונות האמריקנית מדווחת, כי ד"ר אשטון קארטר, שר ההגנה האמריקני, שוקל להוריד רטרואקטיווית את גנרל דיוויד פטראוס בדרגה - כעונש על התנהגותו - בניגוד להמלצה של ג'ון מ' מקיו, שר הצבא הקודם. כזכור, נידון פטראוס בעסקת טיעון לשנתיים מאסר על תנאי ולקנס 100 אלף דולר על שמסר לפאולה ברודווֶל, מאהבתו, מידע מסווג, שהיא השתמשה בו לכתיבת ספרה עליו. כתוצאה מחשיפת הפרשה, בשנת 2012, נאלץ פטראוס להתפטר מראשות הסוכנות המרכזית לביון, וכאמור הועמד לדין. נראה, כי השר קארטר רוצה לאותת לקצונה הבכירה האמריקנית, כי יתייחס בחומרה רבה לכל הפרה של האתיקה, או של החוקים - ללא שום התחשבות. בעשור האחרון התמודדו הפנטגון והכוחות המזוינים האמריקניים עם מקרים נשנים של גנרלים שסרחו, ופגעו במוניטין של זרועותיהם. מדוע מתרסקים הכטב"מים האמריקניים? כמות שיא של כטב"מים אמריקניים התרסקו בשנה שעברה בתאונות, והפנטגון מנסה להבין את שורשי הבעיה. את הגידול בתאונות כטב"מים זיהו בחיל-האוויר האמריקני כשהכטב"ם התוקף ריפֶר, אמצעי עיקרי לתקיפת מטרות אל-קאעידה ודאעש, החל לסבול מתקלות חשמליות ומתקלות במנוע, שהביאו לריבוי התרסקויות. החיל טרם מצא פתרון לבעיה, שהביאה להתרסקות יותר מעשרים כטב"מים אשתקד. המדובר בנזק כספי ניכר, אך חמור מזה - בפגיעה חמורה בכשירות מערך הכטב"מים, שגם כך נמצא בעומס-יתר. עקב כך מנסה הפנטגון לשמור בסוד את היקף התרסקויות הכטב"מים, שפועלים כמעט בכל רחבי העולם. דווח, כי כמות התאונות של הכטב"מים ריפר למאה אלף שעות טיסה הוכפלה בשנת 2015 לעומת שנת 2014. בתאונות הללו אבדו, לפחות, עשרה כטב"מים, שעלות כל אחד מהם כ-14 מיליוני דולר. גם הכטב"מים התוקפים מדגם פרדיטור, הוותיק יותר, סובלים מכמות גבוהה של תאונות. התאונות הללו אינן מדווחות בארצות-הברית - בניגוד לתאונות מטוסים ומסוקים - ונודע עליהן רק כשגורמים מקומיים (לרוב - עוינים) דיווחו על התאונות. כנראה, רק כטב"ם אחד הופל על-ידי כוחות עוינים - במארס הפילו כוחות נ"מ סוריים כטב"ם פרדיטור ליד לטאקייה. נמסר, כי שישה כטב"מים אמריקניים התרסקו אשתקד באפגניסטן; ארבעה - בסומליה שבקרן אפריקה; שלושה - בעירק; ואחרים בכווית, בטורקיה, בסוריה ובלוב. שני כטב"מים התרסקו אשתקד מבלי שהאמריקנים מסרו את מקום ההתרסקותם. גם הצבא האמריקני מתמודד עם תאונות כטב"מים - ובעיקר מדגם גריי איגל (הזהה לפרדיטור). שלושה כטב"מים של הצבא התרסקו אשתקד באפגניסטן, ואחד בעירק. גם הסוכנות המרכזית לביון מפעילה כטב"מים, אך אינה מדווחת על הנעשה בצי כלי-הטיס שלה. בחיל-האוויר האמריקני מאשימים את המתנע-ספק-כוח של הכטב"מים בתקלות הנשנות. כנראה, שש התרסקויות נגרמו בגללו מאז דצמבר 2014, מסר לוטננט-ג'נרל רוברט פ' אוטו, סגן-מפקד חיל-האוויר האמריקני. לדברי גנרל אוטו, התאונות פוגעות בכשירות מערך הכטב"מים, הפועל בכל רחבי העולם. כתוצאה מהתאונות נאלץ חיל-האוויר האמריקני לרכוש עוד כטב"מים ריפר, ואינו מסוגל לענות על הביקוש לפעולות כטב"מים. בשני העשורים האחרונים, שבהם הוא מפעיל כטב"מים, רכש חיל-האוויר האמריקני 269 כלי-טיס מדגם פרדיטור, שכל אחד מהם עולה כארבעה מיליוני דולר. יותר ממחציתם התרסקו בינתיים, והשאר יוצאו משירות בשנת 2018, ויוחלפו על-ידי כטב"מים ריפר, שנכנסו לשירות בשנת 2007. הריפר הוא כטב"ם מתקדם, בטיחותי יותר, ויש לו יכולת לשאת מטעד (מטען ייעודי - כלומר, ציוד צילום ו/או אמצעי לחימה) גדול יותר מאשר לקודמו. למרות שיש לו סוללת גיבוי, סובל ריפר, כאמור, מבעיות קשות במתנע-ספק-כוח. כשריפר מאבד את הספקת החשמל, אין ברירה, אלא להנחיתו נחיתת אונס בהקדם, לפני שיתרסק על יישוב. ג'נרל אטומיקס מסן דייגו, קליפורניה, מייצרת את שני הכטב"מים התוקפים הללו, וגם עוסקת בהפעלתם, בנוסף לחיל-האוויר האמריקני. היא מכרה את הכטב"מים הללו לסוכנות המרכזית לביון (CIA), לסוכנות החלל האמריקנית (NASA) ולמשרד להגנת המולדת (DHS), וגם ייצאה אותם לבריטניה, לצרפת ולאיטליה. כטב"מים ריפר צברו כבר יותר מ-2.2 מיליוני שעות טיסה. את המתנע-ספק-כוח מייצרת חברת שוּרקה מקליפורניה, שטרם הצליחה לעמוד על מקור התקלות במכלל. לכן, בקיץ התקינו ב-47 כטב"מים מכלל נוסף כזה למקרה תקלה - בנוסף לסוללה הרזרווית. המתנע הנוסף יאפשר לכטב"ם עשר שעות טיסה - די זמן לחזרה לבסיס מבטחים. חיל-האוויר האמריקני מסר, כי המערכת הצליחה כבר להציל כטב"מים מהתרסקות.