לפני שנעסוק במכירת מגה כמקשה אחת או בחלקים, נשאל בכלל מי יכול, מסוגל ומתאים לו לרכוש את מגה בעיר בכלל?
מי הם השחקנים הפעילים בשוק? קיימים בשוק שחקנים בשוק המזון אשר מפעילים חנויות גדולות וקטנות וישנם שחקנים אשר מתמחים בהפעלה של חנויות גדולות בלבד.
למתבונן מחוץ, אשר אינו מצוי בשוק המזון, הכול נראה אותו דבר...קרי רשת מזון, אולם המציאות היא שונה.
ההתמחות בהפעלה של חנות קטנה, אינה דומה כלל להפעלה של חנות גדולה. אומנם הקוטג' הוא אותו מוצר, אבל גם לגביו ההתנהלות לגביו שונה.
בחנות הגדולה, דואגים שיהיה סדרן של החברה ודואגים לאספקות מתנובה אפילו מספר פעמים ביום ואו לפי המכר ואילו בחנות הקטנה, לא בטוח שיגיע בכלל סדרן של תנובה לסדר את הסחורה ולבטח לא יהיו הספקות יומיות -
במילים אחרות הניהול הוא שונה לגמרי ולכל סגמנט דרושה התמחות ייחודית.
התמחות ייחודית זאת מוציאה לגמרי מהמשחק את אושר עד
רמי לוי, אשר כלל לא יודעים להפעיל חנויות קטנות, בהנחה שהשוק והשחקנים בו נוהגים באופן לוגי ומסחרי לחלוטין.
נשארו אם כך השחקנים הבאים - וויקטורי, יינות ביתן, קואופשופ, טיב טעם, אשר להם הידע בהפעלה של חנויות מזון כולל קטנות.
התבוננות במבנה הפיננסי, יכולת הניהול ויכולת ההתמודדות עם אתגר כזה גדול, מעמידה בסימן שאלה גדול את היכולות של כל אחת מהקבוצות להתמודד עם "בליעה של מגה בעיר", דבר המשאיר את החלופה ההגיונית היחידה, בהנחה שהשחקנים פועלים בדרך הגיונית ושקולה (לעיתים גובר האגו, דבר שהוא מתכון בדוק לאסון) של מכירה בחלקים, מכירה שתאפשר גם קבלת תשואה גדולה יותר על הרשת, אשר משוועת למזומנים, על-מנת להחזיר את חובותיה ולשלם פיצוי נאות והגון למפוטרים.
הידעת? רוב המיזוגים בין חברות עסקיות דומות, לא מצליחים, בשל קשיי תרבות והתנהלות עסקית שונה. על-מנת למזג נכון חברות יש להשקיע אנרגיות רבות ולעיתים הן פוגעות במהלך העסקים העיקרי.
