ממש כמו שאני מתייחס אל חוקי הדת, שלדעתי היו נכונים וחכמים בזמן שנכתבו, אבל היום רק טיפשי להמשיך ולקיים אותם על כל פרטיהם בלי שום מחשבה, "רק מפני שככה כתוב", ממש כך אני חושב שצריך להתייחס גם אל הוראות הפתיחה באש, בעת ביצוע "נוהל מעצר חשוד".
כי ההוראות למעצר חשוד היום הן ככה: כאשר מתקרבת אליך דמות חשודה יש לצעוק אליה: "עצור והזדהה", ואז יש לצעוק: "עצור או שאני יורה", ואז יש לצעוק שוב "עצור או שאני יורה" וגם לירות כדור אחד באוויר, ואז לצעוק "עצור או שאני יורה" ולירות כדור אחד כדי לפגוע ברגליים, ואז לצעוק שוב "עצור או שאני יורה" ולירות אל פלג הגוף העליון.
הגיוני! העניין הוא שהיום כמעט תמיד הדמות המנסה לפגוע בנו תהיה בת לעם הערבי, ועל כן צפוי שהמתקרב כלל לא ידע עברית ועל כן באמת אין שום טעם לצעוק אליו "עצור" או "עצור או שאני יורה" מכיוון שבהיותו דובר ערבית ממילא איננו צפוי להבין את דברינו. ועל כן, בהחלט כדאי היום על כל עניין הקריאות לוותר. מכאן שלכאורה השלב הראשון בנוהל עצירת חשוד יהיה לבצע ירי באוויר. אלא שהיום הרי אנחנו לא נמצאים לא במדבר ולא בג'ונגל. כמעט כל מפגש של לוחם עם דמות חשודה יתקיים או בשטח בנוי או בסמוך לשטח בנוי. והרי כל כדור שנורה באוויר כמובן לא יישאר שם לנצח אלא ימשיך במעופו ויירד אל פני הקרקע, ושם, קרוב לוודאי שיפגע באדם, אדם אקראי, בפירוש "בלתי מעורב", ואת זאת כמובן שעלינו למנוע. וכך יהיה לכאורה השלב הראשון ירי לעבר הרגליים.
ואולם יש לזכור שהכלל הזה, של ירי לעבר הרגליים, נכתב בשעה שמלחמות היו בין לוחמים בוגרים. כאשר ניצב למולך חייל בוגר בן עשרים או בן שלושים, אכן רגליו תהווינה מטרה מספיק גדולה כדי לאפשר ירי אפקטיבי לעבר אחת מהן. ואולם מהם סיכוייו של לוחם מן השורה, שאיננו צלף מומחה, לפגוע בירייה ראשונה במטרה זעירה ולא נייחת, כגון רגלו של ילד רץ, או רגלה של ילדה מסתערת? הרי זו שטות מוחלטת אפילו לנסות.
והנה כך הגענו, בחשיבה לוגית והגיונית ורציונאלית, אל מה שצריך כי יהיה נוהל מעצר חשוד בכוחות הביטחון של מדינת ישראל מעכשיו: "בראותך דמות חשודה, כוון את נשקך אל פלג גופה העליון, פתח ניצרה, ופתח באש".
