במהלך חודש פברואר יתקיים בעיר לוס-אנג'לס טקס האוסקר היוקרתי. בשבועיים האחרונים אנו עדים למאבקם של יוצרי קולנוע אפרו-אמריקנים אשר מוחים על-כך שבטקס שיתקיים בעוד מספר שבועות אין כמעט ייצוג הולם למגזר אותו הם מייצגים.
כך, למשל, בקרב השחקנים המועמדים השנה לפרס האוסקר אין ולו מועמד שחור אחד, וכן שישה סרטים המועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר מעמידים במרכזם גברים לבנים, בעוד שני הסרטים האחרים עוסקים בנשים לבנות.
כלומר: אף סרט המועמד השנה לפרס היוקרתי אינו מעמיד במרכזו חלק מהתרבות השחורה, או לחלופין אדם שחור.
נשאלת השאלה: למה קרה הדבר?
הסיבות לכך שלא נמצא מועמד שחור קיימות מספר סיבות לכך שלא נמצא מועמד שחור לקבלת הפרס היוקרתי.
1. היוצרים האפרו-אמריקנים טוענים כי רוב חברי האקדמיה (שהם גברים לבנים) מעדיפים לתת פרסים לבני-המגזר שלהם. כלומר, מדובר באלמנט גזעני הנובע מהדרת קבוצה מסוימת.
2. חברי האקדמיה שוללים לחלוטין את האלמנט הגזעני אשר בא לידי ביטוי בטענת היוצרים האפרו-אמריקנים, אך הם טוענים שלא היה סרט קולנוע שיצרו קולנוענים בעלי גוון עור שחור אשר מצדיק מועמדות לפרס היוקרתי. כלומר, מדובר בהסבר אומנותי.
3. למרות שבראשות ארצות-הברית עומד נשיא אפרו-אמריקני עדיין קשה לאנשים בעלי גוון עור כהה לפרוץ את הגטו החברתי והתרבותי בו הם היו שרויים מאז שחוקקו את חוקי זכויות האזרח באמצע שנות החמישים. כלומר, מדובר בהסבר פוליטי לפיו אנשים בעלי גוון עור כהה לא הצליחו להיטמע בחברה האמריקנית שברובה מורכבת מאנשים בעלי גוון עור בהיר.
קשה לדעת אילו מן ההסברים שהוצגו לעיל הוא הסיבה האמיתית לכך שקולנוענים ממוצא אפרו-אמריקני לא מקבלים את הביטוי המגיע להם בטקס האוסקר הנוכחי, אך אם תשאלו אותי הייתי מהמר על הסיבה השלישית לפיה חברי האקדמיה לא בחנו לפחות את מועמדותם של שחקנים כגון וויל סמית וג'ייקוב הארט אשר עשו השנה תפקידים מופלאים.
אני מקווה מאוד שלא מדובר באלמנטים גזעניים כי אחרת הדבר מכתים את החברה האמריקנית על כל גווניה וקבוצותיה.
לצערי הרב, אמריקה לא השתנתה בהרבה ממה שהונהג בשנים שלאחר מלחמת ויטנאם (דבר אשר בא לידי ביטוי בירי שוטרים לבנים בעבריינים שחורים ללא כל הצדקה הנראית לעין).
כמה חבל ששנות כהונתו של הנשיא אובמה לא צמצמו את מפלס האלימות הקיימת היום ברחבי המדינה הענקית.
