הכל התחיל מסתם ביקור במרפאה. כמו כל אחד שסבל משפעת בחורף שעבר, ומנסה לצאת מהסטטיסטיקה של אלו שיגיעו לרופא בחורף הזה, וייכנסו אליו רק אחרי שיחתמו להם על תעודת פטירה, החלטתי להקדים תרופה למכה, או במקרה הזה מכה למכה, ולהתחסן.
אמנם פרסמו כבר שאין תמימות דעים לגבי החיסונים, ושהחיסון לא ממש יעיל כי החיידקים שלנו לומדים להתחסן מפני החיסון. ויש כאלו שטוענים אפילו, שהחיסון יותר גרוע מהשפעת עצמה. ויש את זה שסיפר לי שלמרות החיסון הוא נעשה חולה ויש את זה שסיפר לי שמאז שהוא קיבל חיסון הוא הפסיק להתעטש. ואז יש כתבה על מבוגרים שנדבקו בשפעת, ובילו את החורף בבית חולים בחיפוש אחרי הזקנה במסדרון שעדיין מחפשת חדר.
אחר בדיקה מעמיקה מול מרכיבי האקמול צינון, והתחקיר שסיפר שכדורי האקמול יותר גרועים משפעת שהיא גרועה מחיסון, שהוא כאמור יותר גרוע מסתם חיידק טורף שעובר בסביבה ועוצר בכמה בתי חולים בדרך, החלטתי להתחסן. העובדה שהחיסון לא הצריך אותי להמתין בתור לרופא, אלא לקבל אותה במהירות וביעילות ישירות מהאחות, בהחלט עזרה. בלי טובות של תינוקות לסיוע בקיצור התור בבית המרקחת, ובלי להיות חבר של הרוקחות.
פרצוף חמוץ אם לומר את האמת לגבי רוקחות ואני מקווה שאני לא מפסיד את מעט הקרדיט שיש לי אצלן בטור הזה, בכל פעם שאני מגיע לבית מרקחת ומגלה שיש חג ערבי באותו יום, אני יודע שאני הולך להישאר בבית המרקחת לפחות שעתיים.
הרוקחות, ממוצא מסוים בדרך כלל, לא בדיוק מקרינות אהבה לשרת אנשים חולים. או שאולי הן עושות את מה שהן היו אמורות לעשות פעם. לרקוח לנו תרופות מעצים וחומרים, אחרת למה זה לוקח להם שעה לכל לקוח. ולמה הן לא מחייכות. האם זה חלק מדרישות התפקיד? שיער קצר או אסוף בלחץ, צבוע, ופרצוף חמוץ. לפעמים הפרצוף מתחלף עם השיער. זה חמוץ וזה צבוע.
ואגב אחות. למה בחרו דווקא בשם תואר זה, כדי לתאר לנו את מי שעוזרת לרופא? גם שיננית עוזרת לרופא השיניים, ויש לה שם מכובד יותר שמרמז על תפקידה. גם עוזרת הגננת היא סייעת בכלל, שרת בית הספר הוא כבר אב בית, הטבחית היא אם הבית. גם בצבא למדנו, שלכל איש יש תפקיד וכל חייל הוא מש"ק - מפקד שאינו קצין. יש מפקד ויש את סגן המפקד. יש את ע. המפקד, מ"מ המפקד ו-סגן ע. ממלא-מקום המפקד. רק כאן כשהגיעו לתחום קופות החולים, נגמר פתאום התקציב לשמות תואר ונשארו רק עם אחות. ולא שאכפת לי שזאת שמוציאה לי את הדם תהיה אחותי. היא יכולה להצטרף לרשימה ארוכה של כאלו שמוציאים לי את הדם. ולא אכפת לי לקרוא לה אחותי, הרי גם ככה חצי מהאנשים שקוראים לי היום, פונים אליי בתואר "אחי", אז למה לא אחות? רק שזה נראה לי יותר מכובד לקרוא לה "רופאנית" או "סייעת רפואה". זה נשמע הרבה יותר מרשים. הנושא מופנה לטיפול האקדמיה ללשון העברית.
משקולות ברזל בכל מקרה, הגעתי למרפאה, רכשתי במיטב כספי את הקפסולה (שזה שם מכובס למילה כדור) הגעתי לאחות והתחסנתי. בזווית העין הבחנתי במכשיר למדידת משקל. כשהתקרבתי אליו, הבחנתי שהוא ממוחשב. עומד לו כך ממתין ללקוחות פוטנציאלים. זה לא סתם מכשיר כמו שאתם מכירים, של משקולות ברזל שצריך הרבה זמן כדי להגיע איתן לאיזון.
זהו מכשיר שמודד גם משקל מדויק, גם גובה, וביחד עם הגיל עושה מזה תערובת מעניינת שגם מודדת לך את ה-BMI. מי שלא יודע, הדבר הזה שנשמע כמו במיה מבושלת בקופסת שימורים, זה בעצם האורים ותומים החדשני. הוא לא אומר רק את הגובה והמשקל שלך אלא גם אומר לך אם אתה במשקל תקין או חלילה במשקל חריג. עכשיו המציאו משהו יותר משוכלל. מכשיר שבודק גם את מידת פיזור המשקל שלך בגוף. לוודא שלא כל המשקל מרוכז בראש. או במקומות אחרים.
כמו כל ישראלי טוב שרואה מכשיר משקל, עליתי על המשקל שמח וטוב לב, וחשבתי שאני כבר יודע את התוצאות. אבל התוצאות לא היו ידועות מראש כמו התוצאות של האירוויזיון. וגם לא צעקו לי בצרפתית "דו ספואה". המדד הראה שאני, איך לומר את זה בעדינות, בחריגת משקל קלה. או שבענייני משקל "קלה" זה לא הביטוי הנכון. עליה אומנם מתונה אבל עדיין חריגה. האחות, כן בשלב הזה אני כבר לא מתבייש לקרוא לה כך, עיינה בתוצאות ופסקה - "אתה צריך להוריד חמישה קילו".
הצעתי לה שאוריד נעליים ואסתפר קצוץ, אבל זה פתר בעיה של מאה גרם בלבד. והמשקל האמור בכלל מחשב כבר את זה. משקפיים אין לי, ותכשיטים גם אין לי, לא גורמטים עבים ולא שעון כבד. גם הראש לא במשקל מי יודע מה. לכן חזרנו לאופציה היחידה שזו דיאטה. היום קוראים לזה תזונה נכונה. מה שעשית עד היום היה לא נכון ומכאן מתחילים נכון.
