חייזר שהיה יורד לכוכב שלנו, היה כנראה מתקשה להבין מה פשר השיגעון שאחז בבני האדם מול השם דאעש (ראשי תיבות של המילים הערביות "המדינה האיסלאמית בעירק ובסוריה רבתי) או השם החדש שלו: "המדינה האיסלאמית" (ISS בראשי התיבות של השם באנגלית). מצד אחד נשיא ארה"ב מגדירו כזניח, כקבוצת מילואים של בית הספר התיכון, ואכן 50 אלף הלוחמים שלו בסוריה ועירק הם כמו חגב מול העוצמה האמריקנית, וכמו גוזל מול חילות האוויר של כל המעצמות; ולמעשה הוא לא מהווה איום על ארה"ב ולא על המערב ככלל, אלא כעוד גוף טרור איסלאמי קיצוני כשלצידו מככבים בטרור גם אל-קאעידה וארגוני ג'יהאד אחרים.
ובו בזמן, נלחמות בו קואליציות של כל כך הרבה מדינות, שדומני שלא היה כדוגמתן בהיסטוריה האנושית. ארה"ב מובילה קואליציה של 65 מדינות (יש בלבול האם המספר הוא זה או רק 62), שאולי החייזרים יודעים מה התפקיד של כל מדינה בקואליציה; רוסיה הקימה קואליציה של 4 מדינות, סעודיה הקימה קואליציה של 34 מדינות איסלאמיות, וצרפת ניסתה גם היא לבנות קואליציה. כולם נגד דאעש (הרוב במילים) ודאעש נגד כולם, אבל מי שבאמת נלחם נגד דאעש, ובהצלחה, אלו הכורדים שבצפון עירק וסוריה, שאינם חברים בשום קואליציה.
אכזריות חייתית אז מה היא תמונת המצב של דאעש בסוריה ובעירק בראשיתה של שנת 2016, כפי שמסכם זאת, בין השאר, "המרכז למודיעין וטרור": ראשית, שנת 2014 הייתה שנת ההישגים הגדולים של דאעש, ואילו שנת 2015 היא שנת מפלות, אובדן שטחים, אובדן הכנסות, פגיעה בתשתיות נפט, אובדן לוחמים. דאעש נכנס לשנת 2016 כשהוא במגננה אסטרטגית, למעט יוזמות התקפיות מקומיות (כמו בדיר א-זור). הסיבה המרכזית לכך היא בסיסית: מאגר לא גדול של כוח לוחם, שעיקר כוחו בקרבות גרילה ובניידות גדולה. כאשר הוא נתקל בכוח לוחם מאומן ונחוש, הוא נכשל. ומול האכזריות החייתית של לוחמיו ופעיליו, מופעלת אכזריות דומה על-ידי מליציות שיעיות הנלחמות נגדו בעירק. חיות בחיות נפגשו.
שנית, למרות המפלות, הרי שדאעש עדיין שולט על שטחים נרחבים במערב עירק ובמזרח סוריה וליבת שלטונו במוצול שבעירק ובאל-רקה שבסוריה לא התערערה; הוא ארגון הטרור הכי עשיר בעולם; המעצמות נרתעות עדיין מלהפעיל נגדו כוח קרקעי, וכל הארגונים הנלחמים נגדו מסוכסכים בינם לבין עצמם.
שלישית, דאעש הוא בראש ובראשונה רעיון, אידיאולוגיה. כוח המשיכה האידיאולוגי שלו בקרב המוסלמים ברחבי העולם עדיין לא התפוגג. הוא ממשיך להוות גורם השראה לא רק למוסלמים, אלא לכל "דפוקי העולם" המערבי, ולשואפי ההרפתקאות.
לכן, הלחצים המופעלים על דאעש בעירק ובסוריה ימשיכו להחלישו במהלך 2016, אך לא יהיה בכוחם להכריע את הארגון, בוודאי לא את הרעיון האידיאולוגי. דאעש לא ישקוט, כמובן, על השמרים. צריך לצפות שהוא יגביר את התקפות הטרור שלו בחו"ל (כשעל הכוונת תהיה גם ישראל) על-מנת לשמר את תדמיתו כגורם מפחיד ומנצח. במקביל הוא יגביר את המאמץ שלו להתבסס במדינות ערביות/מוסלמיות נוספות. אלו גרורות הסרטן. במוקד, התבססות טריטוריאלית במרכז לוב. כאן, מול איטליה, נבנית עכשיו מדינה איסלאמית עשירה נוספת (נקראת מחוז טריפולי של חליפות המדינה האיסלאמית שבסוריה ועירק) שתהווה את האיום המרכזי על אירופה. מה עושה מול זה המערב? כלום! כי "כל העולם" נלחם נגד דאעש שבסוריה ועירק, אך אין לו שום אסטרטגיה כוללת ללחימה אמיתית נגד דאעש: לא נגד גרורת הסרטן הקטנה שבסיני, ולא נגד הגרורה הקטלנית שבלוב, אף לא נגד מלחמת התודעה המוצלחת שלו. ובו בזמן הוא טורח בהצלחה להביא להרס וחורבן כאלו בסוריה ובעירק, שהאזור לא ידע כמותם מאז הפלישה המונגולית לפני כ-800 שנים.
