נודה כולנו וגם נבוש: אך מעטים מקרבנו יודעים מיהו שמואל זיגלבוים. אילו ידענו לא היה עובר לו "יום הזיכרון הבינלאומי לשואה" שצוין בשבוע שעבר מבלי שנזכיר לעולם הצבוע סביבנו את שמו.
ביום 12.5.1943 מתאבד בלונדון שמואל זיגלבוים כשהוא משאיר מכתב אחרון ובו הוא קורא לעולם לפעול להציל את היהודים שעדיין נותרו חיים בפולין ממנה נמלט. משנוכח לדעת כי כל קריאותיו ופעולותיו נפלו על אזניים ערלות ועיניים עצומות נוכח ההשמדה ההמונית והשיטתית של היהודים, בחר כניסיון אחרון ונואש להתאבד במחאה על שתיקת העולם מול טבח היהודים שאז היה כבר בגדר עובדה מוכרת וידועה לכל. הוא כמובן לא יכול היה לדעת כי גם התאבדותו המחאתית לא שינתה את עמדת בנות הברית שידעו גם ידעו על השמדת היהודים ללא אח ורע בהיסטוריה האנושית אך סרבו להטיל ולו פצצה אחת להצלת יהדות אירופה.
הקורא מוזמן לקרוא על האיש ופועלו באינטרנט. זיגלבוים רצה להאמין כפי שכתב במכתבו כי
"על-ידי מותי, אני רוצה לתת ביטוי למחאה העמוקה ביותר שלי כנגד אי-העשייה, כאשר העולם מסתכל ונותן אישור להשמדה של העם היהודי". הוא כמובן טעה כי לעולם לא ממש היה איכפת מעוד יהודי מת כפי שלא איכפת לו גם היום.
המכתב שהשאיר זיגלבוים רגע לפני שהתאבד מאשים את העולם ובצדק כי בהתעלמות מרצח העם היהודי נעשה שותף לפשעי הגרמנים ועוזריהם. לאחר המלחמה נתגלה כי בנות הברית אכן שקלו להפציץ את אושוויץ אך החליטו שלא לעשות כך בטענה האבסורדית של "פגיעה במאמץ המלחמתי"....
והיום אותו עולם שהתעלם מזוועות השואה וגם מהתאבדותו המחאתית של זיגלבוים מרשה לעצמו להטיף מוסר לשארית הפליטה של אותם יהודים בלא כל בושה ומבלי להשפיל מבט או לפחות לבקש סליחה ומחילה. מזכ"ל האו"ם מגלה הבנה, ובכך נותן לגיטימציה, לטרור הערבי שרוצח יהודים ללא הבחנה בשל "הכיבוש" כשהוא שוכח לגמרי כי "כיבוש" זה הציל את היהודים משואה שנייה ע"י הערבים שהצהירו על כך בגאווה מרובה מול עולם מחריש.
למראית עין בלבד ובצביעות רבה הכריז האו"ם על יום זיכרון לשואה. באותו יום ממש מקבלים מנהיגיו ברב הוד והדר את נשיא אירן היוזם תחרות קריקטורות הלועגות לששת מיליוני יהודים שנטבחו ע"י הגרמנים ועוזריהם ומכחיש שואה אחר, אבו מאזן, גם הוא מתקבל בכבוד מלכים אצל נשיא צרפת .
הכיצד לא קם יהודי אחד להקריא לעולם את מכתבו של זיגלבוים ולהזכיר את חרפתו? הכיצד לא עמד באותו יום שגריר ישראל באו"ם והקריא בפני אומות העולם את שהטיח בהם שמואל זיגלבוים לפני שבעים שנה? משום שלא השגריר ולא איש במשרד החוץ או במערכת "ההסברה" הישראלית הקלוקלת שמעו על שמואל זיגלבוים ומכתבו המצמרר שכתב רגע לפני התאבדותו כמחאה על אדישות העולם. אין ולא יכול להיות הסבר אחר.
עדיין לא מאוחר להפיץ את מכתבו הכל כך אקטואלי גם היום של שמואל זיגלבוים לכל עמי תבל אך בעיקר לתלמידי ישראל ולאזרחי ישראל ובעיקר לגלותיים שעדיין מאמינים בכסילותם כי אומות העולם יעמדו לצידנו אם רק נמשיך להשפיל ראשנו בפניהם.
