החונטה מאחורי הגלגלים

איש לא מדבר עליהם, שמם לא הוזכר אפילו ברמז, בעת המחאה החברתית ושמם עולה לעיתים רחוקות אם בכלל, בעיתונות הכלכלית ואם הוא מוזכר אז ברחל בתך הקטנה. קוראים הם - יבואני הרכב. יבואני הרכב הגדולים, הן בדרך כלל משפחות אמידות ועושרן מופלג ושולטות בענף עתיר ממון זה ביד רמה. מדובר על יבואני רכבים פרטיים, מסחריים ואוטובוסים. ענף הרכב מעסיק עשרות אלפי משפחות בישראל וכולל את מערך היבוא של הרכבים, החלפים, אביזרים נלווים כמו מצברים, צמיגים, נורות, טרייד אין, מוסכי שירות וביטוחים. גילדה זו שומרת בקנאות רבה על פרטיותה ועל האינטרסים שלה ודואגת להשאיר את הפרה החולבת, שקוראים לה שוק הרכב, כמו שהוא ועם מינימום זעזועים. הן דואגות למנות את אנשי שלומם בעמדות מפתח במקומות הרגישים בשוק ובכך דואגים לשמור על האינטרסים שלהם ולהבטיח שהמצב הקיים יישאר לאורך זמן, מבלי שיהיו זעזועים וטלטולים, מבלי שיהיה אפשר להכניס לשוק בארץ רכבים משומשים מחו"ל, מבלי שתינתן אפשרות לייבא חלפים משומשים מפירוק מחו"ל ועוד צעדים אשר יכולים להוזיל את המוצר לצרכנים בישראל. חלק מהמאבקים ניתן היה לראות ולחוש, בעת ניסו לייבא אוטובוסים מסין, זעם של חברת הארגז ואחרים. הרווח הגולמי המקובל בענף מגיע לאזור 20-25% כלומר על מכונית שעולה לצרכן ללא מע"מ 100,000 שקל, נשאר ליבואן רווח לפני הוצאות של כ-20,000-25000 שקל או כ-10,000 שקל רווח נקי, בממוצע על כל מכונית, וגם אם טעינו ב-50% (ולא טעינו), אז הרווח שלהם מגיע למיליארד וחצי שקל בשנה אחת! סכום לא מבוטל לכעשר משפחות. לתקשורת קל ונוח לדבר על הקוטג' ועל הגבינה הצהובה (שזה בסדר), למה? כי כולם יודעים מה זה ויחסית נוח לעסוק בזה, אולם משום מה, תחום יבואני הרכב בישראל נשאר סגור ומסוגר, מעין מכרה זהב גדול שאסור לצלם אותו לסקור אותו ואסור לשאול שאלות ואולי גם לעשות מידי פעם רפורמות.

מדוע תחום חשוב שכזה, נשאר מחוץ לזרקור?

מדוע חוששים לגעת בו ולבחון מה ניתן לעשות על-מנת להוזיל את העלות לצרכן (משום מה דואגים כל הזמן לציין את המיסים הגבוהים על הרכב, כאילו היבואנים עושים את עבודתם בחינם !!) אז ככה - יבואני הרכב בישראל, מרוויחים ומרוויחים מעולה ואולי יותר מידי?! ואולי אפשר לשפר קצת? מדוע לא נכנסים יבואנים חדשים לתחום? מדוע הוא כזה סטטי ומדושן? אין ספק שזה תחום שנוגע לכל אדם בישראל, שכן רכב, מזמן הוא לא מוצר מותרות וכל שכן תחזוקתו, אשר מרקיעה לשחקים, עת אתה נכנס למוסך ומבקש למשל צמיג או כל חלק בסיסי אחר. משרד התחבורה והשר העומד בראשו אכן מנסה להראות פעילות של עשייה, כבישים מחלפים, אי-פחד וחשש מעימות עם פועלי הנמל בכל הקשור לבניית נמלים חדשים, אך מדוע המשרד קפא על מקומו והתאבן מול הגילדה, אשר משמרת את המצב הקיים ומונעת הוזלה משמעותית של יוקר המחיה, דווקא במוצר כה בסיסי שקוראים לו רכב.