גירסת המציאות

בבוקר לא עבות יצא איש "מנגנוני הביטחון" של רשות הטרור והרצח, מאבטח הנושא נשק ברישיון, אל עמדת צה"ל במחסום. המחסום הוא התגלמות חלוקת הארץ למדינה ערבית ומדינה יהודית, כמסופר בחזון שתי המדינות. כשהגיע למחסום, שלף האיש את נשקו וירה באויביו החיילים הישראלים, עד שאלה השיבו אש והרגוהו. זוהי הגירסה הישראלית. הגירסה הערבית לאותו אירוע קצת שונה. השהיד עבר בדרך, שם ירו בו קלגסי הישות הציונית ורצחו אותו. כיצד אפשר ליישב בין שתי הגירסאות? האם מדובר בהגנה עצמית מפני רוצח שקיבל נשק מרשות הטרור והרצח, או האם מדובר בהריגה של חף מפשע שנתקל בקלגסי האופל ונרצח על לא עוול בידו? אפשר ליישב בין שתי הגירסאות הללו אם מבינים את התובנה המוסלמית. ערבי-מוסלמי נושא נשק הוא השליט. אין זכות לאיש לעצור אותו ולו לצורך בדיקה פורמלית, כפי שעבר אינספור פעמים. למעשה, נוכחותם של חיילים יהודים, או עושי דברם של היהודים, היא פשע בפני עצמו, ולכן הירי שביצע לעברם אינו אלא תיקון העוול. הפשע האמיתי היא עצם חוצפתם של יהודים, או נוצרים, או דרוזים, להתגונן מפניו, שכן הזכות להתגונן שמורה אך ורק למוסלמי, וכל פעולה כלפיו היא תוקפנות פושעת. שלא לדבר על כל שכשהיד, זכאים ארבעת ילדיו של הרוצח לקצבה גבוהה בהרבה משזכה לה כמאבטח זוטר של פקיד זה או אחר. אך בין שתי הגירסאות הבאות לא ניתן לישב: מי שנתן לאיסלאמיסטים נשק במחשבה שרשות הטרור והרצח תסתפק בשלטון ותחסל את חמאס "בלי בג"ץ ובלי בצלם", שיקר לנו ובעיקר לעצמו. כי את פשע קיומם הריבוני של היהודים בארץ ישראל ניתן לכפר רק בשפיכת דמם. מי שגם כיום מצדיק את קיום המנגנונים החמושים של הרש"פ בכך שהם מהדקים את המכסֶה על היורה הרותחת של החמושים, מעיד על עצמו שהוא אחד משתיים: או טיפש או בור בהוויה הערבית-מוסלמית. מי שחושב ששיפור מצבם הכלכלי של ה"פלשתינים" ישנה כהוא זה את המניע שלהם למחות את הריבונות היהודית מתחת השמיים, הוא אחת משלוש: טיפש, בור או שתול המצפה ליהנות בעצמו מזרם הכסף המגיע לרשות הטרור והרצח בידיעה ברורה שחלק גדול ממנו מיועד לתמיכה ברוצחים שהיו וברוצחים שיהיו. השאלה שנותרה היא רק כמה ישראלים, יהודים ונוצרים ודרוזים, צריכים למות, כדי שהמדיניות תשקף את המציאות.