מכל הנושאים החדשותיים שאליהם נחשפתי השבוע, משכו את תשומת לבי שני נושאים ושניהם מתוצרת (ראש) הממשלה: (א) יוזמה ליצור אפשרות להשעות ח"כים מהכנסת ברוב של 90 קולות (ב) הבטחה שתיבנה גדר מסביב לכל הארץ כדי "להגן עלינו מחיות טרף". ומשום מה, איכשהו, שני הרעיונות האלה התיישבו אצלי באותה משבצת. כלומר, שני הרעיונות התחברו אצלי כאילו יש ביניהם תלות הדדית. ברגע הראשון זה באמת לא הסתדר לי, כי מה הקשר בין שני הרעיונות? אבל במחשבה שנייה ושלישית מסתבר שיש קשר, ואפילו הדוק, בין שני הרעיונות. היוזמה להשעות חברי כנסת תומכי טרור תכליתה התגוננות מפני חיות הטרף שבבית. מה יותר טבעי מאשר לנקוט צעד דומה כלפי חוץ?
לפתוח שער לקדושה אבל זה טבעי רק לכאורה. השבת אנחנו קוראים בתורה את פרשת תרומה (שמות כ"ה): [א] וַיְדַבֵּר ה', אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. [ב] דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה: מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי. כאן בא פירוט של הטובין שבני ישראל מתבקשים לתרום: זָהָב וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת ועוד עשרה או שנים-עשר מוצרים שונים. והכל לתכלית אחת: [ח] וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם. דיברנו בעבר על הדיוק של חכמינו בפסוק, שכתוב: וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם. לא כתוב "בתוכו" שאז היה מובן שהקב"ה מבקש לשכון בתוך המשכן, כתוב וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם, בתוך כל יהודי. אומנם המשכן נועד להוות את המרכז הרוחני, שממנו תוקרן הקדושה אל כל עם ישראל, אבל התכלית היא שהקדושה תחדור אל הפנימיות של כל יהודי בפרט.
צריכים להשקיע לפני שבועיים קראנו על מעמד הר סיני שלקראתו כל העם נדרש להתכונן כראוי. הם אכן התכוננו ואז נגלה עליהם השם וכולם זכו למדרגות עליונות של קדושה. לכאורה, מה צריך יותר מזה? אלא שהקדושה ההיא באה להם מלמעלה, בלי שהם ישקיעו יותר מדי כדי לזכות בה. כעת מצווה השם שישקיעו, כל אחד כפי יכולתו, לבנות משכן שממנו תוקרן אליהם הקדושה. אומנם גם במשכן הקדושה תבוא מלמעלה, כי זה המקור היחיד לקדושה, אבל השותפות ההמונית בבנייה תאפשר לכל השותפים להתקדש כתוצאה מההשקעה שלהם, לא רק במתנה מלמעלה. כי רק להתקדשות כזאת, שבאה מתוך מאמץ והשקעה, יש קיום לאורך זמן. ומאז ועד בכלל יהודי נדרש להשקיע כדי לזכות שיתקיים בו וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם.
הבסיס - משפט צדק אפשר להבין לכאורה, שדי בבניית הבית הייעודי כדי להשרות את הקדושה בעם ישראל, אבל לא כך הוא. התורה סידרה לנו את הפרשיות כך שנבין שהדרך להשכנת הקדושה עוברת ביצירת חברה שמנהלת את כל מרכיבי חייה בהתאם להוראות התורה. על כן, פרשת תרומה שבה קיבלנו את ההוראות לבניית משכן לקדושה, באה אחרי פרשת משפטים המלמדת אותנו כיצד לבנות חברה כזאת. כי חברה המיוסדת על אדני משפט צדק היא הבסיס ההכרחי להשראת הקדושה. כמובן, זו לא ההוכחה היחידה לרעיון הזה. בספר מלכים (א', פרק ה') הקב"ה אומר את זה לשלמה בפירוש. וגם בסיבות שמביאים לחז"ל לחורבן בית המקדש השני הם מציינים כגורמי החורבן רק קלקולים חברתיים שפשו בארץ.
טיפול בתסמינים ולכאורה, מדוע אינם מזכירים את עוצמתו של הצבא הרומאי כגורם מרכזי לחורבן? התשובה היא שחז"ל ידעו את האמת; מעולם לא באמת נוצחנו על-ידי אויב חיצוני, הגורם לתבוסה היה תמיד ריקבון פנימי. גם בבית ראשון זה היה העניין וספרי הנביאים מלאים בהתרעות מפני התוצאות של הריקבון הפנימי. לפיכך, הקמת חומה חיצונית - מכשול פיזי בפני חיות טרף מבחוץ, כמו גם חומה פנימית - נוהל הרחקת תומכי טרור מהכנסת, אין בהם יותר מאשר טיפול בתסמיני המחלה. אינני יודע למה טוב טיפול כזה, מלבד אולי להשקטת המצפון של מישהו, כי את המחלה הוא לא ירפא. ובנוגע לחומה הפנימית, הרשו נא לי להעריך כי אם הנוהל הזה יופעל אי-פעם בהצלחה, זה יקרה כלפי איש ימין.
ניתוק תודעתי וההסבר פשוט: נגד הרחקת מחבלים יצביעו רוב ככל אנשי השמאל ביחד עם הערבים, אליהם יצטרפו צדקני הימין והנה לנו גוש חוסם. מצד שני, בעד הרחקת יהודי שיסומן כימין קיצוני יצביעו כל הנ"ל וגם השפויים בעיני עצמם ממחנה הימין. כי שורשה של המחלה שאותה מנסה לרפא (ראש) הממשלה טמון בניתוק התודעתי שלנו מהיעד שמציבה לנו פרשת השבוע: וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם. לכן, יהודי שנושא בגאון את יהדותו גם מחוץ לתחום בית הכנסת ובית המדרש, נתפס אצלנו כהזוי ועד כדי סכנה לדמוקרטיה. מצד שני אנחנו מקבלים בסובלנות אין קץ את המאמצים לסלק כל סממן יהודי מהפרהסיה של המדינה. מכאן ועד לגילויי אהדה כלפי שונאינו ואף סיוע להם, קצרה הדרך. אז מה תועיל החומה?
