|
1 |
|
|
|
|
2 |
|
|
בפתיחת מאמרו מר מילשטיין מצהיר "..מדינות וארגונים אף פעם לא הפיקו לקחים.." . זוהי הצהרה גורפת מידי .
דוגמא לכך הם השינויים שנעשו בטכנולוגיה ובשיטות הלחימה במלחמת העולם ה-1. שינויים אלו נעשו במחיר בלתי נתפש בחיי -אדם (ביום לחימה אחד בחזית המערב נפגעו כ - 58,000 בריטים, כשליש מהם הרוגים!!). לקח המון זמן (וחיי אדם, פצועים ונכים) אבל לבסוף אפילו הראש הקשה והיהיר של הגנרלים המאובנים השתנה נוכח הטבח הנורא של מאות אלפי חיילים באש מכונות היריה המודרניות .
הופעת הטנק - הצבא הבריטי נעזר בכוחות גדולים של טנקים, תקף באמיין ב-8 באוגוסט 1918, וגרם להפתעה ובלבול ותבוסה בצד הגרמני , ומנגד הופעות הצוללות ופיתח טקטיקות חדשות שכללו יחידות של חיילי סער מיוחדות בצד הגרמני .
הלקחים אמנם נלמדים לבסוף - אבל תמיד תמיד במחיר כבד של החפ"שים . |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
GREEN |
|
|
3 |
|
|
דוגמא לביזבוז מטורף.במשרד הבטחון יש כ16 אגפים!.ראה האתר של משרד הביטחון.כל ראש אגף כזה, זה משכורת+רכב+אש"ל.מזכירות וסגנים לרוב.###ברור שישנם אינספור כפילויות,שלישיות,ורביעיות של תפקידים וג'ובים.לטיפולך,משה יעלון. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
דניאל143 |
|
|
|
|
|
את הבטלה והאבטלה הסמויה השוררת בכל האגפים האלה שבהם מקבלים העובדים תוספות שונות ומשונות (ולא חוקיות) לשכרם. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שותף סוד |
|
|
|
|
|
|
|
4 |
|
|
ארגונים ומדינות אינם ישויות לכן אינם מסוגלים להפיק לקחים.
אלה בני האדם מנהלי הארגונים והמדינות שמונעים ממגוון שיקולים ו/או אינטרסים שמונעים מהם להפיק לקחים.
מי שמדבר על ארגונים ומדינות ועל לקחים בנשימה אחת אינו מבין את שורש הבעיה ולכן גם אינו מסוגל לפתור אותה.
ישנה דרך לשפר את זה והיא להגביל זמני כהונות כל מנהלים ולנייד אותם לתפקידי ניהול שונים באופן לא מתוכנן מראש באופן אקראי. ולתבוע מכל מנהל שנכנס לתפקיד חדש לחקור לאחור את מה "שעיצב" קודמו, להפיק לקחים ולהמליץ על המשך המדיניות או על שנויה. זה חייב להתקיים כחוקה כתובה בכל שרשרת דרגי הניהול.
בארגון שנועד למטרות מקסום רווחים די ביעד הזה ליצר את הדינמיקה הדרוויניסטית "שתקטול" מנהלים חלשים פזיזים או הרפתקנים.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
פועה |
|
|
|
|
|
אך בהם אין מופקים לקחים על ידי בני אדם כמובן ועל כך דברתי בהרצאה. הסמנטיקה חשובה אך לא העיקר. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אורי מילשטיין |
|
|
|
|
|
אין תוחלת בעיסוק בגופים ערטילאים. יש לעסוק ברמות האישיות בבני האדם. כשבני האדם יחונכו יודרכו יאומנו יוכשרו וימוינו
כראוי לתפקידי הניהול, הארגונים יהיו הרבה יותר יעילים ומועילים. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
פועה |
|
|
|
|
|
בעוד שבתחום הפרטי אנשים מסוגלים להפיק לקחים בתחום הארגוני זה כמעט בלתי אפשרי. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אורי מילשטיין |
|
|
|
|
|
אבל מצבים קיימים יכולים וצריכים להשתנות. זה תלוי אך ורק באיכותם ברצונם ובנחישותם של המנהיגים. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
פועה |
|
|
|
|
|
שורש הבעיה שציינת מובן וקיים כהנחת בסיס במאמר. הפתרון שאת מציגה הינו טכני ויכול להוות פתרון במקרים מסויימים.
בהתייחס לנושא המאמר עצמו. המאמר מציג את הבעיה בארגון אולם אינו מציין את מנגנון האיזון. כלומר שיש בארגון גם כאילו שהם בעלי אינטרס מובהק לשרידותו. גורמים אילו הם בעלי המניות בארגון, ובהשלכה לארגון שהוא מדינה, אילו הם האזרחים.
לעומת חברה פרטית שבה לבעלים יש את הכלים להחליט על פעולותיה, התארגנו עובדי המדינה נגד נציגי הציבור ובעצם התנתקו מבעלי המניות באופן חד צדדי בכל מה שקשור לקבלת מרותם של אילה. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
איל |
|
|
|
|
|
למשל דרך אחת: לחייב עמידה במבחן מיון למועמדים לכל תפקיד ניהולי או משפיע כחוקה. ובחירה מתוך שלשת מקבלי הציונים הגבוהים. ולתפקידי השפעה, מי שאינו משיג ציון מינימלי יתכבד ויעבור הכשרה ולאחר מכן ישוב להיבחן.
נוהג חוקתי כזה יחייב מראש מיון עצמי של המועמדים ע"י הארגון המשפיע (מפלגה) ויחייב מועמדים להכשיר מראש את עצמם.
את הנוהג החוקתי הקיים לגבי תלמידים וסטודנטים אין סיבה להפסיק לגבי מבוגרים גם כשהם בעלי תארים.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
פועה |
|
|
5 |
|
|
מן ההרצאה של אורי מילשטיין שלא היה טבח בדיר יאסין, שנעשו שגיאות פטליות במשלוח הל"ה, החל מהרכב הקבוצה, בחירת המסלול, מועד היציאה ועוד ועוד. אבל העיקר הוא (ונקווה שהם קלטו אותו) שי צורך במחשבה עצמאית, אי הליכה בתלם, וללא חשש מן המחיר , שבסופו של דבר, מתבטל מול ההישגים. כל הכבוד לבית הספר שאפשר לחרוג מן המסגרת של ידע בלבד. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ראומה |
|
|
6 |
|
|
כי התנאים משתנים כל הזמן ולכן אפילו אם ילמדו לקח מסוים מה יעשו עם זה? איפה אפשר להשתמש בזה? בסופו של דבר התנאים השתנו ולכן הלקח שנלמד על תנאים אחרים אינו שווה דבר אז למה ללמוד לקחים? למה לחקור אם אי אפשר ללמוד מהחקירה או בכלל להשתמש בממצאים של החקירה? אורי מישלטיין טוען שלא חוקרים כי מפחדים לגלות דברים לא נעימים. יתכן שלא חוקרים כי כבר הבינו שאי אפשר לעשות דבר עם תוצאות החקירה אז למה לבזבז זמן? בקשר לל"ה או כישלונות דומים עדיף להציג את זה כניצחון או כהקרבה כי בסופו של דבר איזה לקח כבר אפשר ללמוד מזה? האם דבר דומה יקרה בעתיד? האם התנאים יהיו דומים או שונים? לכן כל למידת הלקחים אינה שווה את הזמן אלא אם המצב אינו משתנה בכלל אז באמת אפשר ללמוד לקחים. עוד בעיה עם למידת הלקחים שהיא מאפשרת לבנוניים ואפילו לגרועים להגיע לפיקוד. זה יהיה ספר לפעולה עתידית שלא דורש את קריאת המציאות רק לומר שזה דומה למשהו בעבר ולכן אפשר להתשמש בלקח שנלמד.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
יואל קורנבלום |
|
|
7 |
|
|
האם יש רמטכ"ל בכול העולם שיגביל את עוצמת האש של חייליו? האם צבא יכול להיראות "יפה" כאשר הוא הורג? מה מצפים מחיילי צה"ל? להיהרג בשם ערכים שקיים כמו"טוהר הנשק"? |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אלון פלג |
|
|
8 |
|
|
תראה איך רבין הביא לפה את ערפאת מתוניסיה, והעביר לו את השליטה בחלק גדול מיו"ש, ונתן לו להקים שם מעבדות חבלה ולהכין תשתית טרור שקטלה כה רבים מאיתנו, ואיך שנתניהו הפיק את הלקח ולא חולם אפילו להוציא שוב פעם את צה"ל מיו"ש. אז איך אפשר לטעון שהמדינה שלנו לא הפיקה לקחים? בני אדם הם לא מלאכים, ותמיד ניתן להצביע על טעויות, וחשוב להצביע עליהן. אבל מכאן ועד המסקנה שלא לומדים כלום - רחוקה הדרך. וחוץ מזה, להגיד שבני אדם מאוימים על ידי ילדיהם זה באמת ממש מוגזם. מאיפה המצאת את זה? |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אהוד פרלסמן |
|
|
|
|
|
|
|
9 |
|
|
גם אם חוקרים מצב מסוים לא ברור שכל האינפורמציה הרלוונטית נלקחה בחשבון או הובנה כראוי ולא הושמט משהו חשוב שבזמן החקירה לא נלקח בחשבון. האם יש הוכחה כלשהי שכל העובדות או האינפורמציה אכן נאספו ונלקחו בחשבון? האם יש הוכחה כלשהי שהכל הובן? מה שמתקבל יותר על הדעת הוא שמתחילים עם דעה מסויימת ואז מחפשים את כל העובדות והאינפורמציה שתומכות בדעה הזאת. דוגמא מובהקת לזה אפשר למצוא בסידרת הכתבות שאורי מילשטיין השתתף בה וזה "ניצחון בסבירות נמוכה" שפורסם כאן באתר ו"ניתח" את מלחמת יום הכיפורים. פה התחילו עם דעה מסויימת וחיפשו את כל העובדות התומכות בדעה תוך התעלמות מאפשרות הבגידה, ההשתקה, חוסר התגובה למראה האויב המתעצם ובמקום זה קיבלנו המון סיפורים על מרגלים וחסמבה. אז איזה לקחים אפשר ללמוד מכל זה? האם אורי מילשטיין ושות' אכן הבינו בדיוק מה קרה? האם האויב יעשה אותו הדבר בדיוק?
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
יואל קורנבלום |
|
|
10 |
|
|
לא כתרוץ, אבל ההתנהגות הזו היא אנושית ולכן קיימת בכל מקום בו יש אנשים. פשוט לא לומדים מהנסיון ומההסטוריה ואחר כך משלמים על כך בדם ובדמים מרובים. |
|
כתובת IP: |
192.115.177.202 |
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
פילו |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
זו בדיוק הנקודה. אם היו לומדים ומפנימים הדם והדמים היו יכולים להמנע. זה ממש לא מחוייב. |
|
כתובת IP: |
192.115.177.202 |
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
פילו |
|
|
|
|
|
|
|
11 |
|
|
לאינטרסים האישיים שאתה מדבר עליהם קראתי חוק הטבע מספר 1. חוק הג'ונגל, החזק מנצח. אי לכך ובהתאם לזאת מטרתה העליונה של כל חברה אנושית היא לרסן את החזקים. כל סוגי החזקים. בין אם מדובר בעריצים נערצים, רוצחים ואנסים, חזירים ובכירים. חוק הטבע מספר 2 כבר מדבר על קונספציות שאותן תוכל למצוא כאן בשפע:
|
קונספציות שכל העדר בתקופתנו מקבל ברמה של קדושה |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אהרון שחר |
|
|
12 |
|
|
האירוניה שבמאמר היא שהכותב הוא בעצם מייצג מושלם ואף קיצוני של הסיבה לכך שאכן ארגונים לא מפיקים לקחים מחשש כי ראשיהם ייפגעו.
כבר דה מיל כתב שאדם מונע על ידי חיפוש תגמולים והמנעות מכאב ועונש. אפשר לדרוש מבני אדם לשנות את מהותם אך יותר ריאלי לנסות לפתור את הבעיה תוך התחשבות בטבע האדם.
במקרה הנדון, המפתח ליושר וכנות בניתוח תפקוד ארגון (צבא במקרה הזה) הוא סלחנות כלפי ליקויים והבנה כי כל אדם יכול לטעות או אפילו לנהוג בפחדנות או אובדן עשתונות באופן נקודתי. כשכך פני הדברים, מפקדים מעיזים לומר את האמת על הקרב, כולל תפקודם האישי בו.
במלים אחרות, יש לוותר על הנטיה, שאורי מילשטיין בנה עליה קריירה, להתייחסות אישית "קוטלת" (ובמקרים נדירות ההפך-סוגדת) כלפי מושאי תחקירים ובדיקות. דומני שחייל האוויר אכן נוטה פחות לאותה קטילה אישית נמהרת בתחקיריו ואולי זו אחת הסיבות לכך שהוא יעיל יותר מזרוע היבשה של צה"ל.
ואגב, מיותר איזכור "מצעד האיוולת". זה מעורר חשש קל שכותב המאמר לא קרא את הספר או לא הבין אותו עד הסוף. וזאת בלי להכנס לכך שהספר בוקר קשות, ובצדק. לא מהספרים המוצלחים של טוכמן. |
|
כתובת IP: |
192.117.130.135 |
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
גלילי |
|