במדינת הגמדים רעש מהומה/הצבא לבוש מדים יוצא למלחמה/ובראש הגדוד צועד השמאלן המפקד/הוא חבוש כובע פלדה ובפיו לשון חדה/ ..... /אחריו הפרשים רכובים על פרעושים/ממלאים חלל אוויר בשריקות ובקול שיר/...
שיר ישן זה מתאר את המתרחש במדינת הגמדים של התקשורת, הנסערת עקב הרעיון לקצץ מעט במאחז שהקים
רזי ברקאי בלוח השידורים של
גלי צה"ל ולהעביר חלק מן הנחלה אל
אראל סג"ל "המזוהה עם הימין". איש מן הנסערים בשמאל/תקשורת (ואולי נכון יותר תקשורת = שמאל) לא העלה את השאלה עם מי ברקאי מזוהה.
הסערה התורנית בשלולית התקשורת השמאלנית, זו שמעמידה את עצמה אפילו מעל הרשות השיפוטית המתנשאת מעל הרשויות האחרות - המחוקקת והמבצעת - ומתערבת חדשים לבקרים בתחומי אחריותן בניגוד לראוי במדינה דמוקרטית, מעסיקה את חוגי המיעוט השליט, שאינו מקבל את תוצאות הבחירות.
מצאתי לנכון להביא
ככתבו וכלשונו מאמר שפרסמתי לפני כשנתיים (18.12.13) ושאף הוא דן בבעייתיות של גלי צה"ל.
יומן הערב של גלי צה"ל (18.12.13) הביא "פרסום ראשוני" של הכתב יותם ברגר שעסק בעיכוב התכנון והבנייה של אלפי דירות ב"פריפריה" בגלל... ביטול התכנון של אלפי דירות ב"שטחים". בין הערים ה"פריפריאליות" הוא מנה את אשקלון, לוד, בית שמש וכפר יונה, כאשר שלושה מבין המקומות הללו מצויים מצפון לגדרה ומדרום לחדרה, כלומר בשטח הבנוי הרצוף והצפוף בארץ.
צורך לאומי מי שהשתתף בדיון בתחנת השידור "הממלכתית" של צבא ההגנה לישראל תקף השלכה זו של הלחץ האמריקני והרפיסות הישראלית מולו. הגדיל לעשות אחד הכתבים/שדרנים שדיבר על כך ששר הבינוי והשיכון העדיף את גחמותיו הפוליטיות על פני הצורך הלאומי. כלומר, הכתב - שאפילו לא טרח ולא השכיל להסתיר את דעותיו הפוליטיות - החליט על סדר העדיפויות הנכון בעיניו, היכן מותר והיכן אסור, היכן נחוץ לבנות והיכן לא, ומה שמם של חבלי הארץ הוותיקים ביותר בארץ ישראל.
עוד החליט אחד הכתבים/שדרנים מהו צורך לאומי ומהן גחמות פוליטיות של שר בממשלת ישראל, שתפקידו לבנות דירות בארץ ישראל, ואשר ממלא את תפקידו למורת רוחו הפוליטית של אחד הכתבים/שדרנים בתחנת השידור "הממלכתית" של צבא ההגנה לישראל. האם מישהו מדמיין מצב שבו אחד הכתבים/שדרנים היה מבקר את השרה
ציפי לבני על כך שאופן ניהול המו"מ על-ידה הוא ביטוי לגחמותיה הפוליטיות והעדפתן על פני צורך לאומי? ברור שלא, כי בתחנת השידור "הממלכתית" של צבא ההגנה לישראל שולטת רוח פוליטית מאוד מסוימת.
האם שר הביטחון יעלון ער למתרחש בתחום אחריותו ולמסרים המועברים על-ידי מי שלא קיבלו מיקרופון לידיהם כדי להפיץ את משנתם הפוליטית? אזרחי ישראל וחייליה אינם אמורים לשמוע ולממן מסרים מגמתיים אלה או אחרים.
ובאותו עניין, לטיפולו של שר הביטחון: מדוע קיים בצה"ל אלוף שהוא מתאם הפעולות ב"שטחים" ולא מתאם הפעולות ביהודה ובשומרון? ומדוע כתב של תחנת השידור הנ"ל קרוי כתב ב"שטחים" ולא כתב ביהודה ושומרון. למי שמיתמם: השמות יהודה ושומרון הם גאוגרפיים-היסטוריים ולא פוליטיים.
תפקודה של תחנת השידור "הממלכתית" מעלה תמיהות לגבי ההצדקה לקיומה. תחנה שרוב הבכירים בין השדרים בה מזוהים עם האגף הקיצוני בצד אחד של הקשת הפוליטית בישראל, שמחבלים מתראיינים בה חדשים לבקרים, ושמתנגדת להכניס איזון ראוי בשידוריה - ספק אם יש הצדקה לקיומה, קל וחומר על חשבון ציבור המאזינים.
