במשך 5 יממות בשבוע, בימים א' עד ה', מטפסים אלפי אברכים ורבניהם ב"שביל האנרגיה", שתחילתו בנמל חיפה וסופו במרומי הר הכרמל, כשהם נושאים על גבם מיכלים המכילים 20 ליטר מים. הטיפוס מתבצע ב-3 משמרות בנות 8 שעות לאורך כל שעות היממה. במהלך הטיפוס מתקיימות הפסקות למנוחה, אכילה, תפילה ולימודיי תורה, משנה וגמרא. בהגיע המטפסים לפסגת ההר הם מרוקנים את מיכלי המים שעל גבם לתוך מאגר מים שאוגר מיליוני ליטרים. כמות המים שנאגרת במאגר העילי במשך 5 יממות מהווה מקור אנרגיה פוטנציאלי להפעלת תחנת כוח הידרו-אלקטרית שממוקמת בתחתית הכרמל, ומנצלת את הפרש גהובה של 450 מטר.
בכל יום שישי, שעה אחת לפני כניסת השבת, מוזרמים המים מהמאגר העילי לתוך התחנה ההידרו-אלקטרית, ועל-ידי כך מפיקים עד צאת השבת חשמל הידרו-אלקטרי שהפקתו מפוקחת על-ידי מערכת מחשבים - ללא מגע וללא נוכחות בן אנוש, כי הרי גם הגרים והנוכרים מצווים על שבתון ביום השבת.
אוגרים כוח שעה אחת לאחר צאת השבת מופסקת פעילות התחנה ההידרו-אלקטרית, ופועלי משמרת הלילה של חברת החשמל מגיעים לתחנת הכוח הקיטורית, מדליקים את המבערים שמרתיחים את המים בדוודים לקיטור, ומתחילים להפעיל את הטורבינות הקיטוריות. ברגע שתחנת הכוח הקיטורית מתחילה להפיק ולהזרים חשמל לרשת הארצית, מושבתת פעילות התחנה ההידרו-אלקטרית עד להפעלתה מחדש בערב יום השישי הבא.
אלפי האברכים ורבניהם, שנחו ואגרו כוח בימי שישי ושבת, משנסים את מותניהם ביום ראשון, ממלאים את מיכלי המים בני 20 הליטרים, מטפסים עד למרומי הכרמל, ומתחילים מחזור שבועי חדש של הפיכת אנרגיית שריריהם לאנרגיה חשמלית הילכתית, שמייתרת את ההפעלה בשבת של תחנת הכוח הקיטורית עתירת כוח האדם, ועל-ידי כך מונעת חילול שבת.
