הפרסומאי והשינקינאי פרח דן לא האמין באלוהים. הוא בז לו ולאלה שמנשקים קמעות ומזוזות. מעולם לא ראו אותו נכנס לבית כנסת, הוא לא צם אפילו ביום כיפור, וביום זה כשרוב העם צעד לבית תפילה, הוא היה הולך לשפת הים לעשות בטן-גב. לא, סליחה, הוא בעצם צם, אך רק מטעמי בריאות: פעם בחודש לפי המלצתה של הדיאטנית שלו הגברת אלונה סירין. הוא היה איש מאושר ומרוצה מגורלו.
אבל יום אחד הגיעו מים עד נפש והוא נשא תפילה. זה קרה כשבבחירות הכלליות שוב ניצח ראש הממשלה של הימנים והדתיים. פרח כיבה את הטלוויזיה שבישרה על כשלון המפלגה שבה צידד, גמר כוס וויסקי משובח שקנה בקיץ שעבר בדיוטי פרי, כרע ברך לפני תמונתו של ישעיהו ליבוביץ' ונשא בליבו תפילה: "שייעלמו כל אלה שהצביעו למען ביבי השנוא", כלומר מרבית הדתיים, כל המתנחלים, מרבית המזרחיים, מרבית עולי בריה"מ, צרפת, ארה"ב, תושבי עיירות פיתוח וגם שכונות המצוקה בערים גדולות.
אתאיסט גמור פרח באמת ובתמים לא ראה שום תועלת ושום צורך באנשים הפרימיטיביים האלה שרק בגלל אי-צדק יש להם זכות בחירה. פרח חי באמונה ששטח צפון תל אביב זה העולם האוטרקי עבורו, ושאר המקומות והאוכלוסייה פשוט מיותרים.
בשמיים ידעו היטב שהפרסומאי פרח דן לא מאמין באלוהים. לכן כשזימן אליו הקב"ה את המלאך גבריאל והורה לו להגשים את משאלתו של האתאיסט, כולם הוכו בהלם.
גבריאל המלאך נחת לרגליו של בורא העולם, קיפל את כנפיו ופנה לה':
- האם אתה, ה', יודע שהאיש...
- כן, כן, אני יודע שפרח דן אינו מאמין בי, קטע אותו בקוצר רוח הקודש בורא העולם.
- הוא אתאיסט גמור! - סיים את משפטו גבריאל.
- ידוע לי, הנהן בראשו קב"ה, אבל תפילתו הייתה כה נואשת, יצאה ממש מדם ליבו. מזמן לא שמעתי פנייה אלי כה תמימה וכנה של בן תמותה. על כן תעשה כדבריו...
אמר וחזר לשחק גולף עם יריבו הקדום הלא הוא שטן, שבינתיים הצליח להכניס כוכב לכת לתוך חור שחור בקצה השמאלי של היקום.
למחרת קם פרח דן משנתו והבחין באיזשהו שינוי בלתי מובן. הוא נשם עמוק, והרגיש שהאוויר כאילו נעשה צח לעומת אתמול. הוא ירד לבית קפה האהוב עליו בשינקין, שתה כוס קפה ונסע לעבודה במשרד הפרסום שלו. בדרך עבר בשכונת התקווה והופתע לגלות שהכבישים כמעט ריקים ממכוניות, אין הולכי רגל במדרכות, בקרבת השוק אין ריחות שבימים אחרים היו מוציאים אותו מדעתו והוא תמיד היה זורק איזו קללה לעבר הבסטות בשוק.
במשרד כבר נכחו מספר עובדים. הם סיפרו דברים מוזרים לא פחות. תומר שבא מירושלים סיפר כי שכונת
מאה שערים ריקה לגמרי. הוא לא ראה אף חרדי שממהר לתפילה, לא נתקל בילדים ההולכים לבתי הספר. צביה שמגיעה ברכבת מבאר-שבע סיפרה שהקרון היה כמעט וריק.
פרח נכנס לחדרו ועשה כמה טלפונים. בשנים האחרונות ביצע משרד הפרסום שלו מחקרים ודיברר מפלגת שמאל. בשיחה עם ראשי המפלגה סיכם שתוך שבועיים יגבש תוכנית להפלתה של ממשלת הקמעות ויביא לבחירות מוקדמות.
לא רלוונטי פרח היה במצב רוח מרומם. לפני כשבוע פלט ראש הממשלה איזו אמירה שניתן לפרש אותה כשמאלנית. לפי תוכניתו של דן, יש להעצים את האירוע, לתת לו ווליום חזק ובכך להשניא את ביבי על קהל בוחריו. על טיפשותם של הימנים האלה תמיד אפשר לבנות, ופרח ידע איך לפרוט על הרגשות הפטריוטיים שלהם. כעבור שעתיים הוא שלח את התוכנית למטה המפלגה, ומיד קיבל את התשובה שהפתיעה אותו: "תוכניתך כבר אינה רלוונטית". למה, מדוע?
- ראש ממשלת ישראל ביבי נתניהו נעלם, הייתה התשובה.
- מה זאת אומרת? יצא לחופשה בלתי מתוכנננת? הוא חולה? מצוין. נגביר גם את סוגיית מצב בריאותו.
- לא מדובר במחלה.
- מה אומרים דובריו? - שאל פרח.
- לא אומרים מילה, כי גם הם נעלמו. נעלמה כל הסיעה שלו בכנסת על שריה. נעלמו גם הפוליטיקאים מהימין, מהמגזר החרדי. נס קרה לנו, נס אמיתי! - יצא מגדרו משמחה בן שיחו שמעבר לקו.
כעבור כמה שעות התברר שיחד עם הפוליטיקאים נעלמו גם בוחריהם - כל הפרימיטיבים מעיירות השדה, תושבי השכונות, כל החרדים, אשכנזים וספרדים כאחד.
פרח לא זכר את תפילתו מאמש, לכן לא קישר אותה להיעלמותו המסתורית של חצי העם. ליבו שמח ולא היה לו זמן לנתח ולחשוב. ערב שלם בילה פרח בשיחות טלפוניות עם חבריו ומכריו. כולם היו מרוצים מאוד מהמצב החדש.
עברו שבועיים, והכנסת קיבלה פה אחד החלטה לחזור מירושלים לתל אביב. תושבי שינקין חגגו כל הלילה, רקדו ברחובות, שרו שירי סוכנות ושירים שכתבו המשוררים הנתמכים על-ידי הקרן החדשה.
פרח, שאותו הזמינו לאולפן טלוויזיה כדי שיפרשן את השינוי, אמר אז לקול מחיאות כפיים של כל סגל הטלוויזיה: "ירושלים, זאת שנאמר עליה שנטלה תשעה קבין של יופי, היא עיר מכוערת ואלימה, קנאית, חשוכה, לא תרבותית ולא דמוקרטית. וטוב שכנסת ישראל חזרה לתל אביב".
ניקוי המדינה כל טיול בתל אביב הפך לחוויה נהדרת. אין יותר צעקות ברבריות ברחוב, אין ויכוחים, אין מראות של חרדים מסריחים. החודשים הבאים היו הנפלאים ביותר לכל האוכלוסייה שנשארה בארץ - האמנים יצרו הצגות וסרטים ללא פחד מביקורת מצד הימנים, הסופרים כתבו והוציאו לאור במימון ממשלתי ספר אחרי ספר בכותרות: "האם העברית היא שפה?", "מי המציא את העם היהודי?", "האם יהודים הם בני אדם?" - ספרים שלפני חודשיים לא היו מעזים לפרסמם. את הספרים האלה מיד תרגמו לעשרות שפות בכל רחבי העולם.
אך אליה וקוץ בה. לא הכל היה ורוד אחרי ניקוי המדינה מהאוכלוסייה הלא איכותית. שלווה ושמחה לא האריכו ימים. לפני כל הרגישו זאת בחנויות. פתאום עלו מחיריהם של כל המוצרים הבסיסיים בשיעור גדול.
- למה? שאל פרח את בעל המכולת מתחת לביתו, הרי יש עכשיו פחות בני אדם, חייב להיות עודף של המוצרים.
- זה נכון, ענה לו המרכולאי, אבל הספקים טוענים שעוד שבוע לא תהיה להם סחורה, כי אין מי שיעבוד במטעים ובשדות. גם המפעלים נשארו ללא ידיים עובדות.
בשלב שני באה עוד אכזבה: האוויר הצח השתנה לסירחון נוראי: לא היה מי שייפנה את הזבל.
כעבור כחודשיים קיבל פרח דן, שעדיין חי באופוריה, מכה אישית חזקה במיוחד: משרד הפרסום שבו הוא עבד נסגר, והוא מצא את עצמו ברחוב ללא פרנסה. התבררו דברים מפתיעים ביותר: המפלגה שייצג ושירת משרדו לא נזקקה יותר לשירותיו, היות שכל הסקרים ניבאו פעם אחרי פעם ניצחון סוחף לשמאל בבחירות הקרובות, מאחר שנשארה במדינה אך ורק אוכלוסייה בעלת הדעות הנכונות.
למות מבושה בחצי השנה הבאה לא יצא פרח בבוקר מהבית, כי לא היה לו כסף לכוס קפה. פעם בשבועיים הוא ירד לסופרמרקט שבו קנה לחם, חלב, רבע עוף מיובא מחו"ל ועוד כמה מוצרים שמחירם לא עלה, כי היו בפיקוח ממשלתי. היה בזה גם צד חיובי: הוא ירד במשקלו ללא מאמצים גדולים, כי אכל מעט.
בנוסף לכל הבעיות, נעשה מסוכן להסתובב בחוץ: מספר השוטרים הצטמצם ב-80 אחוז - כמספר המזרחים ומנשקי קמעות במשטרה; שלא לדבר על צה"ל שחדל מלהתקיים - כי לא היו מי שרצו להתגייס.
כעבור שנה עמד פרח דן בתור ארוך ופטפט עם האנשים שעמדו לפניו ואחריו.
- אתה רואה איזה סדר בתור שלנו, אמר פרח למבקר הקולנוע המפורסם שעמד מיד אחריו. כולם עומדים בסבלנות, לא דוחפים, לא מנסים לגנוב את התור, לא צועקים כמו בשוק, לא רבים בגלל שוקולד...
- אתה צודק לגמרי, ענה המבקר. לפני שנה, טרם חל השינוי במדינתנו, המצב היה שונה לגמרי. הייתי מוכן למות מבושה.
פרח הסתכל לאחור וראה שבתור עומדים אנשים דגולים, מלח הארץ, מצפון האומה. הוא הבחין גם בעמוס עוז, שכחודשיים קודם לכן הוכרז כזוכה בפרס נובל לספרות. אפילו הוא לא דרש לעצמו יחס מיוחד, ועמד ככל אדם בתור.
- אני תוהה איפה כרגע ביבי אם כל הצ'חצ'חים שהוא בלבל להם את המוח? כל המפוחדים שלו?
- היו שמועות שהם השתכנו באיזה אי-בקצה השני של העולם וחיים שם כמו חזירים, מנותקים לגמרי מהעולם הנאור והמפותח, ענה פרשן בכיר מ
ערוץ 10.
פרח הסתכל קדימה. ראש התור כבר היה קרוב. עוד כרבע שעה ויזמינו אותו להיכנס לתא.
הוא חשב בסיפוק: "אכן לא טעו אלה שסברו כל הזמן שהעולם השתנה וזוועות העבר לא יחזרו לעולם. בלחץ ארגוני זכויות-האדם האירופיים כבר לא מכריחים את היהודים להתפשט לגמרי לפני הכניסה לתאי הגז, ולפי דרישתה הנחרצת של מחלקת מדינה של ארה"ב, משתמשים אך ורק בגז חזק ויעיל ביותר מתוצרת סוריה. המחקרים הוכיחו שהוא גורם למוות מיידי, כמעט ללא סבל.
