כידוע, כיום, בעידן התזונה המודרנית, רופאים ותזונאים מדגישים, שעליה להתבסס בעיקר על חלבונים, הבונים את תאי הגוף, ופחות על פחמימות ועמילן, שתורמים פחות לשובע ולבריאות. זאת בניגוד לתפריט הרווח בעבר, שהפחמימות היו מרכיב מרכזי בו.
לכן הגיעה השעה לחדול מדיאטות הקסמים האלה, ובעיקר אלה המתבססים על מזון אחד בלבד, המורכב מפחמימות וסוכרים, דוגמת דיאטת ענבים או תפודים. ובא לבריאותנו גואל.
שיעור בבריאות מדהימה היא מסירותה של השדרנית ענת דולב ז"ל למיקרופון, שהיה לה בית, ובו היא הצליחה, למרות מחלתה, לשדר ברהיטות ובצלילות את תוכניתה הקבועה ברדיו עד יומה האחרון.
מדהים הוא יחסו של נער החמד, דן, לאימו, וטיפולו המסור בה ובבית. שתי התופעות הנזכרות אינן יכולות שלא לעורר התפעלות.
עם זאת, מותה המצער בטרם עת של השדרנית המקסימה ראוי שילַמד את הציבור להקפיד על שמירת הבריאות - להימנע מעישון, לאכול בריא ולישון מספיק. למרבה הצער עקרונות חשובים אלה עלו לתודעתה של ענת רק בשנותיה האחרונות עם פרוץ מחלתה. אין ספק שהקפדה עליהם היא סגולה לאריכות ימים.
היכן האחריות? דומה שלפני שמדברים על כשלים טכניים ומקצועיים בהתנהלות המערכת הרפואית, צריך להתמודד עם שורשי התופעה. המפתח לרשלנות הקטלנית נעוץ באִי לקיחת אחריות מקצועית. העדר הודאה באשמה והצדקה עצמית, תוך הטלת הכדור למגרשם של אחרים - תופעה ישראלית טיפוסית, שאינה מאפיינת את הברנז'ה הרפואית בלבד - הוא אֵם כל חטאת ומחדל בריאותי או אחר.
מה הפלא שנזכרים לתקן את הכשלים במערכת - הרפואית, התחבורתית, הביטחונית והסוציאלית - רק אחרי שקורה אסון. זאת במקום למנוע את המחדלים שעלולים להיות קטלניים, מתוך נטילת אחריות אישית ומקצועית. למרבה הצער, הנערה עדן טבריה, חולת האפילפסיה, שמתה במהלך בדיקה בבית חולים שיבא, לא לבד. לעיתים קרובות מדי מקרים של רשלנות רפואית המסתיימים במוות, או בפגיעה כרונית אנוּשה - עולים לכותרות.
עם זאת, עם כל הכאב על מותה של עדן ז"ל, ראוי לציין שלא צריך להיות רופא כדי לדעת ששינה על הבטן אינה בריאה אפילו לאנשים בריאים. לא מעט ממקרי מוות בעריסה של תינוקות אירעו בְּגינה בגלל חנק. על אחת כמה וכמה שהיא אינה רצויה, ואף עלולה להיות מסוכנת, לאנשים חולים.
תמוה אפוא הדבר שהאם איפשרה לבתה החולה שינה כזאת שגרמה ככל הנראה לחניקתה. כדאי שההורים, החולים והציבור הרחב יהיו מודעים לכך, ובא לציון גואל.
כלי להעצמה אישית יחסו האמביוולנטי של העיתונאי
חנוך דאום לאמונה עולה לא אחת במדורו, וזה כבר אינו בגדר סוד לקהל קוראיו ולציבור הרחב.
עם זאת, ראוי לציין שדאום עלה על מעלת המצוות, ועל העיקרון המונח בבסיס קיומן, והוא: הַעֲצָמָה אישית. חסידי חב"ד כבר הצביעו על כך, שמצווה היא מלשון צוותא. היא כלי לחיבור האדם עם פנימיותו ונשמתו היהודית. גם חז"ל ציינו ש"רצה הקב"ה לזַכות את ישראל. לפיכך הירבה להם תורה ומצוות". זאת בניגוד לרבים מעמיתיו של חנוך, המקיימים את המצוות כמצוַת אנשים מלומדה, ובכך מפסידים את התענוג והחיבור לנשמה.
עם זאת, דאום טוען שהוא כופר בקיומו של אלוקים. אולם מעניין שדווקא אסטרונאוטים ומדענים ידועים, דוגמת ניוטון, החוזים בלי הרף בפלאי הבריאה, במעבדה, בחלל וביקום, הכירו בקיומו של הבורא והכריזו קבל עם ועולם "אני מאמין".
הוא הדין לרופאים, גם חילונים, המוּדעים למגבלות הרפואה ובכוחה לרפא תמיד, שמודים באוזלת ידם ומאיצים בחולים ובמשפחותיהם להתפלל להשם, מתוך הכרה בקיומו של כוח עליון. האם דאום לא שמע על נס רפואי?
פסוקו הטרור מכה בהתנחלויות: חסר יש"ע?
אהוד מאחורי הסורגים: שב"ס שלום
שוב בכותרות:
אורן חזן הושעה מוועדת חוץ וביטחון - שילם את החו"ב
הצופה הרוצח של דפנה מאיר: מחבל בסרט
על סף רכישת רכב: אוֹטוֹ-טוֹ
מחיר למשתכן בעפולה: פרויקט 232 (יח"ד)
ניצול כישורים בהווה: נָחוֹן לעכשיו
סדר: חדש על המדף
ראש עיריית נהריה והתחקיר: גיוס עו"סיות לבחירות: לרווחת ג'קי סבג?
חולה בחירות: אַמְבּוּ-סבג
הדואר מקרטע: נפל דוור בישראל
בקטנה התשובה ל-BSD - BDS (בס"ד)
דלת פוליטית מסתובבת: סילבן OUT, ג'ודי IN?
