פקידה חרוצה מדוברות של משרד האוצר שלחה אלי (יום ה', 25.2.16) הודעה על הנחת אבן פינה לפרויקט בנייה, בהשתתפות שר האוצר
משה כחלון. בין היתר כתבה: "שר האוצר אישר מתן היתרי בניה". היא כמובן טועה. היתרי בנייה ניתנים בישראל אך ורק על-ידי רשות מקומית.
זו דוגמה, לצערי לא יחידה, בהודעות בענייני נדל"ן המגיעות לעתים תכופות ממשרד האוצר. אין ספק שמדובר בעובדים טובים ומוכשרים, המבקשים לעשות את עבודתם בנאמנות. אבל, מה לעשות, הם לא בקיאים, ולא היו אמורים להיות בקיאים, בעסקי נדל"ן.
הנושא שייך לעובדים המיומנים של משרד השיכון ורשות מקרקעי ישראל. נושאי התכנון היו כל השנים בטיפול עובדי ודוברי משרד הפנים. כל הנדל"ן "נפל" על הפקידים והדוברים באוצר, כאשר השר כחלון החליט שהוא יהיה גם הבוס של הנדל"ן. התוצאה היא טעויות חוזרות ותכופות, שכבר נמאס לי להעיר עליהן.
טעויות של דוברים הן בעיקר דבר משעשע. הדברים רציניים בהרבה, כאשר שרי הכלכלה והשיכון מציעים ל
ממשלה שורת תיקונים בחוקי המכר. נתניהו לא היה מעולם שר השיכון או ראש מועצת המקרקעין. גלנט עשה עסקת נדל"ן אחת בחייו, בנה או קנה וילה פרטית. הוא טרי בתפקיד שר השיכון וכמוהו גם חלק מפקידיו הבכירים. התוצאה כבר לא משעשעת, אלא עלולה להזיק.
אחת ההצעות המוזרות, שהממשלה מתבקשת לדון בהן היא למנוע שינויים מהותיים בשטחים משותפים בבתי מגורים. ההצעות הוגשו ללא דברי הסבר, כך שאפשר רק לנחש. נראה, שמדובר בהצמדת חלק מהשטח המשותף לאחת הדירות, למשל גג לדירה בקומה עליונה, או גינה בקומת קרקע. ראשית, הדבר מחייב תיקון בחוק המקרקעין, שאותו שכחו להכניס לרשימת החוקים שיש לתקן. מדוע? פשוט, לא יודעים. חוץ מזה, בשביל מה נחוץ חוק כזה? אם הדיירים רוצים להעביר שטחים מאחד לשני, מדוע לא? מדוע לנסות להתערב בחוק יסוד חופש הקניין?
הצעה מוזרה אחרת היא להגביל את משך ההתקשרות בין ועד הבית לבין חברת האחזקה. לא נחוץ. סעיף כזה כבר קיים, וממילא הוא חלק מחוקי יסוד.
אפשר להוסיף דוגמאות, אבל אסתפק כרגע בנושא בולט: הצעה שגם גופים אחרים ולא רק בנקים, יוכלו לתת לקונים ערבויות חוק מכר להבטחת כספם. על מי מדובר? שר השיכון חושב מן הסתם (הרי אין דברי הסבר) על חברות ביטוח. אבל, סליחה אדוני השר, זה לא נחוץ. חברות ביטוח רשאיות כבר כיום לתת ערבויות לקוני דירות. זה כתוב במפורש בחוק. הן כמעט לא עושות זאת, מדוע? אחת הסיבות היא, שזה לא בקו הפעילות הרגיל שלהן, לא מעניין אותן ולא נחוץ להן. אותו דבר לגבי בתי השקעות, אם חשבת על משהו כזה.
המצב היום, מר גלנט, אם אתה רוצה ללמוד משהו חדש על עסקות הנדל"ן כיום, הוא שותפות של בנק וחברת ביטוח למימון פרויקט (למשל בפרויקט דירות להשכרה ברמת השרון): חברת הביטוח נותנת את האשראי, והבנק נותן את הערבות. זוהי שותפות פורה המסייעת לכל הצדדים.
לא מאמין? שאל את עו"ד יצחק מולכו במקום להציע הצעות מיותרות או בלתי-מעשיות עדיף שהממשלה תדאג להכניס תיקונים חשובים בחוק המכר (ערבויות לכספי קוני דירות). אחד מהם נוגע לקבלת כספי הערבות: אם שר או פקיד בכיר יזדקק אי-פעם לממש ערבות כזו, הוא יגלה את דרך הייסורים: עליו לפנות לבית המשפט, להגיש תביעה נגד הקבלן ש"נתקע" בבניית דירתו, להוציא צו פירוק נגד החברה הקבלנית, ואז להגיש למפרק את הוכחת החוב ולהמתין בתור הנושים. זה יקר מאוד (עורכי דין, אגרות), נמשך הרבה זמן, לא בטוח שתקבל את כל הכסף, ובינתיים אתה באוויר, ללא מקום מגורים.
לא מאמין? שאל כמה מרוכשי הדירות בקבוצת "חפציבה", או את מפרק רוב החברות בקבוצה, עו"ד יצחק מולכו, המקורב לשר הכלכלה
בנימין נתניהו. אנא דאג, מר
יואב גלנט, לתקן את החוק, כך שהקונה יוכל לקבל את כספו בהליך מהיר וזול.
