שוב אני מצפה ב"היכל התרבות" בתל אביב לתחילת הקונצרט במסגרת המנוי שלי בתזמורת הפילהרמונית הישראלית. הערב הצלחתי לשדרג את מושבי למקום מקום מצוין, שורה 10, כסא 18, גוש ב'. התוכנית הייתה עשירה וכללה יצירות של סזר פראנק, מוצארט, צ'ייקובסקי ועוד. המנצח צעיר, נראה ילד, פבלו הראס-קסדו והפסנתרן עמנואל אקס. צלילי המוזיקה הקלאסית מהווים עבורי את הקינוח האולטימטיבי וקונצרט חי על אחת כמה וכמה. התרווחתי במושבי וחיכיתי למנצח שיופיע ויניף את שרביטו להתחלת הקונצרט. הנחתי זרועי על משענת כיסאי וחשתי מעין בליטה קטנה. עיני קלטה שלט קטן ועליו חרוטות המילים:

• אלברט (עלי) שטרנפלד
  וינה
  לזכר אימו ז"ל
  שרלוט (שרי) שטרנפלד-מלצר
  לבית לוונשטיין

התחלתי להיסחף בדמיוני. מי זו שרלוט? ומי זה אלברט? שמות מלכותיים כל כך. האסוציאציות החלו להתפרע תוך כדי ההאזנה לצלילי התזמורת. בחירת היצירות הייתה בכיוון הפוך: היצירה הראשונה "מחולות מתוך דון קישוט" של רוברטו גרהרד, יליד 1896-1970, אחורה לוואריאציות לפסנתר ותזמורת מאת סזר פרנץ 1822-1890 בביצוע עמנואל אקס הנפלא, גלישה אל מוצארט 1756-1791 ולאחר ההפסקה עלייה קטנה בתקופה לסימפוניה הראשונה של צ'ייקובסקי 1840-1893. וכך גם הדמיון שלי זרם עם היצירות אל נבכי השמות שרלוט ואלברט במאות השונות... האסוציאציה הראשונה שאפפה אותי הייתה מלכותית לגבי שניהם. שרלוט היא למעשה "הנסיכה המלכותית", התואר שניתן באופן מסורתי לבת הראשונה של מונרך בריטי. זהו תואר סמלי בלבד והוא התואר הגבוה ביותר שיכולה לקבל נצר לבית המלוכה הבריטי שאינה מלכה. רק אחת יכולה להחזיק בתואר זה ורק לאחר מותה ניתן היה להעבירו לנסיכה חדשה שנולדה. שרלוט הייתה בתו הבכורה של ג'ורג' השלישי שנישאה לפרידריך הראשון מלך וירטמברג. כל מיני שרלוט ומהעבר הרחוק אני עפה עם דמיוני לשרלוט מלכותית נוספת אבל מודרנית שממשיכה את המסורת השמרנית, הלא היא בתם של הנסיך ויליאם והדוכסית מקיימבריג' קייט ונכדתה של הנסיכה דיאנה. אבל יש עוד "שרלוטות", לא כולן חייבות להיות מלכותיות. אולי שרלוט שטרנפלד דמתה לשרלוט ברונטה הסופרת הידועה של ג'יין אייר, הסופרת שמוכרת כמחברת הרומן הפמיניסטי הראשון? והנה אני מתקרבת לתקופה שאולי היא דמתה לשרלוט סלומון ילידת 1917 בברלין, שציירה את חייה הטרגיים ב-769 תמונות ממוספרות ומחולקות כסצנות בתיאטרון, כל סצנה פרק בחייה (?). אותה שרלוט שחיה בצרפת בתקופת מלחמת העולם השנייה וידעה שקיצה קרב ולכן מסרה את ספר חייה המצויר לרופא בכפר צרפתי שישמור אותו באלה המילים: C'est tout ma vie"", והיא אכן נרצחה על-ידי הנאצים ב-1943. ספרה שמור והוא עדות אמנותית טרגית ונהדרת על חייה ואישיותה של שרלוט היצירתית שהעולם איבד בגיל כה צעיר. האלבום המהודר והעשיר נמצא בספרייתי בדירתי. בעבר קראתי את הספר והתבוננתי בציורים אין ספור פעמים. אולי גם שרלוט שטרנפלד חוותה את השואה? אבל אני לקול צלילי מוצארט מדמיינת אותה בתחילת המאה ה-20 כנערה צעירה עם שמלת מלמלה ירקרקה, שיער שחור עבות, עיניים נוצצות, רוקדת בביתה בווינה, בירת אוסטריה, העיר שאת שמה חרט בנה בשלט כמקום מוצאו. בדמיוני, שרלוט היא בת למשפחה יהודית וינאית אריסטוקרטית שבסגנון חייה כלול גם אירוח בסלון המשפחתי והיא, שרלוט הצעירה, מיטיבה לפרוט על הפסנתר בקונצרט לכבוד אורחיה. ולרגע אני מהרהרת, אבל הייתה גם שרלוט אחרת, כמו זו, שרלוט פרקינס גילמן, ילידת 1860 שנפטרה ב-1935, סופרת אמריקנית מקונטיקט, פמיניסטית שעודדה נשים להשיג עצמאות כלכלית. והייתה גם שרלוט פרייאן 1903-1999 Charlotte de Perriand, אדריכלית ומעצבת צרפתייה ידועה שבגיל 24 זכתה בפרסום על עיצובה המודרני של "Bar in the garret" ובכך זכתה לתשומת ליבו של קורבזייה הידוע ומאז הצטרפה אליו ולקחה חלק בריהוט ובעיצוב הפנים של הבניינים שתכנן לה. כל מיני אלברט אולי שרלוט "שלי" לערב אחד, שהונצחה בכסא 18, שורה 10, גוש ב' - הייתה יותר דומה להן? ובנה, אלברט (עלי), גם לו יש שם מלכותי: אלברט, הרי הוא היה הנסיך הגרמני, בן דודה ובעלה של המלכה ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת. אלברט - נסיך סקסה - קובורג - גותה! ויש גם את אלברט וילהלם היינריך - נסיך פרוסיה, ואת אלברט ויקטור - נסיך ויילס, ואת אלברט השני - מלך בלגיה ואת הנסיך אלברט ממונקו. ואלברט "שלי" לערב אחד, שהנציח את אמו, כונה גם בשם חיבה "עלי", כך כתוב בשלט הקטן. אז היה גם עלי חאן...האיש העשיר בתבל... ואולי אלברט בנה של שרלוט מכסא 18 ניחן בחלק מהכישרונות של אלברט שוויצר, אלברט איינשטיין או אפילו אלברט ג'אקומטי? חשבתי לעצמי כאשר חזרתי נרגשת לביתי בסיום הקונצרט שאנסה לאתר את הבן, לשאול אותו עליו ועל אמו ז"ל שהנציח בצורה מוסיקלית כל כך. זה ריגש אותי מאוד. ניסיתי באינטרנט, בבזק, ברשימת התורמים שמודפסת בתוכנייה. לא מצאתי. אולי הוא עדיין חי בוינה. אני משערת שאפשר היה לגלות, אבל במחשבה שנייה הבנתי שזה לא כל כך משנה. "עלי" אלברט של שרלוט שטרנפלד הוא בן נפלא, שבוודאי קיבל חינוך מוסיקלי, כי אחרת ההנצחה לא הייתה טבועה על הכיסא בהיכל התרבות, הבית של התזמורת הפילהרמונית הישראלית. אין לי ספק שאמו שרלוט גדלה בבית עם רקע מוסיקלי עשיר, שהיה חלק ממנה וליווה אותה כל ימי חייה. עצם ההנצחה של הבן לאמו בכסא קטן פשוט, שאולי אפילו היה הכסא הקבוע של שרלוט במינוי הפילהרמוני שלה, ריגש אותי כל כך והביא אותי לכתיבת שורות אלו.