ב-22.09.14 הגיעה צוללת שישית (אח"י תנין) וב-12.01.16 הגיעה צוללת שביעית (אח"י רהב) לחיל-הים הישראלי. עם הגעתן של צוללות אלו, ישראל הופכת למעצמה השלישית בעולם בעלת ארמדה כזו של צוללות המשגרות טילים. לפי מקורות זרים, אלו צוללות המסוגלות לשגר טילים ארוכי טווח, של 1,500 ק"מ ויותר, פוטנציאלית גם טילים גרעיניים, מתוך המים, מבלי לעלות כלל למעלה. רק לארצות הברית ולרוסיה יש יותר מחמש צוללות כאלה.
אלו צוללות טילי השיוט המתקדמת בעולם, ומקורות זרים מעריכים שלישראל יש כבר חמש כאלו, ואין מניעה שגרמניה תמכור לישראל עוד צוללות מתקדמות, שיבטיחו את עוצמתה האדירה של ישראל לעשרות שנים. אף מדינה באזור המזרח התיכון אינה יכולה לרכוש כלי לחימה עם כאלה יכולות צבאיות במיליארדי דולרים, אך עוצמתה הכלכלית של ישראל מאפשרת זאת.
בהקשר זה, חיל-הים עובר בשנים האחרונות שינוי קונספטואלי חשוב: ממשמר החופים (שגם זה חשוב) לזרוע האסטרטגית של ישראל ושל צה"ל, במידה לא פחותה מעוצמת חיל-האוויר.
מכיוון שהצוללות של ישראל מגיעות לכל מקום בעולם, בוודאי באזור הזה, ולאויביה של ישראל אין בינתיים מענה סביר. משמעות הדבר הוא שחיל-הים עובר שינוי חשיבתי מוחלט, מלהיות חיל זניח יחסית לחיל מרכזי, עם שימושים מתוחכמים שלו, שלא היו בעבר, פוליטיים, צבאיים ופסיכולוגיים, כי מעכשיו הוא יצטרך גם להגן על מתקני הגז והנפט של ישראל במימי הים התיכון.