בעירק יש שלוש קבוצות עדתיות מרכזיות: סונים, כורדים ושיעים. את איזורי המגורים שלהם ניתן לחלק בצורה גסה כך: סונים במערב, כורדים בצפון וצפון-מזרח ושיעים בדרום ובדרום-מזרח. רוב איזורי השליטה של דאעש, ארגון טרור סוני, נמצאים במערב, שם הארגון זוכה לתמיכה חלקית והתנגדות מעטה. כוחות הביטחון במדינה הם ברובם שיעים, לאחר שראש הממשלה לשעבר, נורי אל-מאלכי, טיהר את הצבא מגורמים סונים. אז למה שחיילים שיעים יילחמו נגד דאעש במחוזות הסוניים במדינה? זאת בדיוק השאלה שהם כעת שואלים את עצמם.
גורמים שיעיים טוענים שהם לא ילחמו בקרב לשחרור מוסול, מאחר שהסונים לא מעריכים את ההקרבה שלהם בלחימה נגד דאעש. למרות שהשיעים מרגישים שזאת איננה המלחמה שלהם, הם ממשיכים להילחם נגד דאעש במחוזות הסונים ועל כן מצפים להערכה מרובה - שלא ניתנת להם.
זוהי בדיוק הבעיה של עירק. הניסיון הזה לקחת שלוש קבוצות עדתיות, בעלות יריבות וסכסוכים של מאות שנים, ולהפוך אותם למדינה אחת, פשוט לא מצליח. הפתרון הטוב ביותר לעירק הוא פיצולה לשלוש מדינות, דבר שלא יעשו אותו עכשיו ולא נראה שיעשו אותו בכלל.