לא מדובר כאן על המתקפה של הפולשים הסינים ואפילו לא שכניהם הרחוקים מאירן, אלא על מתקפה צהובה אשר באה לישראל דווקא מכיוונה של פולין.
פולין אשר הצליחה להשתחרר ולהשתקם מהדוב הרוסי, השכילה להקים מפעלי תעשיה רבים, בתחומים רבים ובתוכם גם בתחום המזון והיא נחשבת לספקית רצינית לאירופה כולה וגם...לישראל. לישראל מגיעים לאחרונה מוצרים רבים, תחת המותגים הפרטיים של הרשתות ובהם מוצרי בשר ובעיקר גבינות צהובות.
גבינות צהובות תחת שמות שונים, מעלמה של נטו דרך המותגים הפרטיים של שופרסל ושל
רמי לוי, המצטרפים למדף הצפוף של הגבינות הקיימות כמו עמק, גלבוע ונועם, אשר נתח השוק שלהם הולך וקטן על ציר הזמן.
תנובה וטרה עדיין מנסות לשמור על מחיר "קבוע" לצרכן, אולם נראה שאסטרטגיה זו נסמכת יותר מידי על "הטעם הישראלי הרגיל" ופחות על המחיר.
אכן קיים הבדל בטעם בין הישראליות לפולניות, כאשר לאחרונות יש טעם סינטטי מידי ומזכיר במידת מה טעם של מלאכותי אם סיומת לא נעימה בפה.
יתרונן הגדול של הפולניות הוא המחיר ונראה שבמכלול, יעדיף הישראלי הממוצע, אשר מחפש כול דרך על-מנת לשרוד ביוקר המחיה הקיים, אותן.
נראה שלא ירחק היום ותנובה וטרה יצטרכו לקבל גם הן החלטה אסטרטגית ולהוריד את מחיר מכרה הזהב (הצהוב) למחיר ביניים של 5 שקלים ל-100 גרם מוצר לצרכן, דבר שיחזיר להן נתחי שוק רבים בעיקר בגלל העדפת הטעם הישראלי. במצב שנוצר בשוק בישראלי, נראה שהראשונה שתממש אסטרטגיה זו, תזכה לבכורה.
הידעת?
הגבינה הצהובה מקבלת את צבעה, מהוספת חומרי צבע טבעיים.