|
את צורתו ותוכנו של הקרנבל, שלידתו וצמיחתו הייתה באיטליה, גיירה וייהדה העיר תל אביב, כשנתנה לו את שמו העברי "עדלאידע". בשנותיה הראשונות השתמשה עדיין העיר העברית הראשונה בשם הלועזי "קרנבל", אך ערב פורים התרצ"ב השתנתה התמונה בתכלית, עם החלטתה של הוועדה למפעלי פורים, שליד עיריית תל אביב, לחפש שם עברי למלה "קרנבל", כנאה וכיאה לעם היהודי. בו במקום פירסמה העירייה כרזה חגיגית לקבלת הצעות מתושבי תל אביב עבור מציאת שם עברי למצעד הפורים. בהקשר לכך ראוי להזכיר שהעיר העברית של אותם הימים מנתה בסך-הכל 15 אלף איש, כשבסופו של דבר נתקבלו 220 הצעות לשם החדש במקום "קרנבל". אופי היסטורי ראוי לציין שהשמות שהוצעו היו מנומקים ומבוססים על מקורות עבריים, השייכים כולם לשמחת חג הפורים. ועדת-סופרים מיוחדת, שעיינה בכל השמות שהוצעו, החליטה בסופו של דבר לקבל את הצעת אחד מחבריה, הסופר י.ד.ברקוביץ, שהמליץ על השם "עדלאידע" המלצתו הסתמכה על מסכת "מגילה", שעל פיה "חייב אדם להתבסם בפורים עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". ואכן, זהו השם הרשמי שנקבע מאז לתהלוכת הפורים. העדלאידע הראשונה של העיר תל אביב הייתה תהלוכה אמנותית, שנשאה אופי היסטורי מובהק. יזם וביצע אותה מייסדה המיתולוגי, אברהם אלדמע, המורה הצעיר לציור ומלאכה בגימנסיה העברית הראשונה "הרצליה". שמות מוסבים התהלוכה גמאה את כל רחובות תל אביב, ששמותיהם היומיומיים הוסבו לשמות הלקוחים ממגילת אסתר. כך, למשל, הפך רחוב אלנבי לרחוב שושן הבירה; רחוב בן יהודה שינה את שמו לרחוב "המדבר בלשון עמו"; רחוב העלייה נקרא "שומר הסף"; רחוב אחד העם קיבל את השם "איש יהודי". רחוב ביאליק נשא את השם "החפץ ביקרו", ורחוב החשמל התחפש לרחוב "ליהודים הייתה אורה". רחוב שלום עליכם הפך לרחוב צהלה ושמחה, ורחוב פינסקר נקרא "לך כנס". הדמויות הססגוניות של העדלאידע דאז היו מרדכי על הסוס והמן מובילו; רבקה ואליעזר על הגמלים; יוסף המשביר במצרים; משה ואחותו מרים הנביאה; שמשון הגיבור, בת יפתח עם נערותיה, ודוד עם ראשו של גוליית, מלווים במקהלה עליזה של בנות, הפוצחות בשירה של "היכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו". מאז זרמו מים רבים בירקון המעופש, והעדליידות הבאות רק פשטו ולבשו צורה חדשה, אבל אף אחת מהן לא הצליחה לשחזר מחדש את אותה עדלאידע ראשונית מופלאה ונוסטלגית, שחוותה תל אביב בימי בראשיתה.. |
