אני כבר רואה את חגיגת הביורוקרטים, הפקידים ונותני הרישיונות למיניהם, עוד לפני שפועל הבניין הראשון מחוץ-לארץ ינחת בנתב"ג.
הבה ונניח, שפקידי משרדי השיכון והאוצר (למה בעצם האוצר? מה זה עסקו?) יעברו את השלבים של איתור חברת הבנייה הבינלאומית, קבלת ההוכחות על זהות בעליה, על מחזורה, על רווחיה ועל הידע המקצועי שלה. בוא נניח שעברנו בהצלחה גם את השלב של בחירת ורישום 1,000 פועלי הבניין, שתבחר להביא לארץ, והמכרז לבחירת חברת התעופה שתטיס אותם לארץ עבר בהצלחה. עכשיו מתחיל הסיפור האמיתי.
המטוס הראשון נוחת בנתב"ג. נציגי רשות ההגירה והאוכלוסין בודקים בקפידה כל דרכון. הם מטביעים בו חותמת של אישור שהייה לחמש שנים. הפועל חייב לחתום (בשפתו שלו?) על התחייבות לצאת מהארץ במועד, ולדווח על מקום מגוריו ועל כל שינוי. נציגי שב"כ סובבים בשקט ובוחנים טיפוסים חשודים. מכיוון שזה לחמש שנים, מביאים חלק מהפועלים נשיהם וילדיהם. או! להם אי-אפשר לתת רישיון עבודה, ואולי גם לא רישיון שהייה. יש כבר הפגנה ראשונה, קטנה, של נשים שכניסתן נאסרה. רשימות מפורטות של הפועלים נשלחות לרבנות הראשית, כדי למנוע נישואי תערובת.
החברה הזרה מחפשת מקום מגורים לפועלים. ועדי שכונות מתארגנים נגד בניית "עיר זרים" נוספת. די לנו בדרום תל אביב. העיריות תומכות בתושבים. צריך לפזר את העובדים בכמה מקומות. אולי כדאי לנהוג כמו חברת הבנייה הטורקית הפעילה בישראל, ולהלין את הפועלים סמוך לאתרים.
חברת הבנייה מגלה את נפלאות העולם הטוב של ישראל, כלפי הפועלים כמובן. מנהלי החברה שומעים, שעליהם לשלם לעובדיהם שכר מינימום, הפרשה לפנסיה חובה, חופשה שנתית, נסיעות הביתה אחת לשנה, דמי הבראה, אולי גם מענק חג, הפרשה לקרן פיצויים, כל מיני הפרשות שאינן מוכרות להם. המפקחת על הביטוח מתערבת ובודקת את תנאי הפנסיה, והאם החברה הזרה רכשה לכל פועל, כיאות, ביטוח צד ג'.
רשם הקבלנים בודק אם החברה בונה באיכות הנדרשת, ועורך ביקורות פתע. המשטרה סובבת לעתים באתרי הבנייה והמגורים, כדי שיהיה שקט. רשות המיסים מוודאת שהחברה מנכה במקור משכרם של הפועלים, על-פי החוק הישראלי. פקחי רשות המיסים מבקרים באתרים ובמשרדים ובודקים את הספרים. צריך לבדוק, למשל, האם מתן כרטיס טיסה לעובד, אחת לשנה, לביקור בית, הוא הכנסה חייבת במס אצל הפועל.
הסתדרות פועלי הבניין, שעד עתה התנגדה להבאת אלפי פועלים, משנה את טעמה ומחליטה לעזור להם. פעילי ההסתדרות מבקרים אתרים ומסבירים לפועלים מהם זכויותיהם. היא נמצאת בתחרות מול הסתדרות העובדים הלאומית וארגון "כוח לעובדים". פה ושם מתחילים להתארגן ועדי עובדים. החברה מתנגדת? לא יעזור לה. אם 33% מהפועלים החליטו להצטרף להסתדרות, מותר לעובדים להתארגן ולהעלות דרישות.
עכשיו קצרה הדרך מאתרי הבנייה והמגורים לבתי הדין לעבודה. לא מאמינים? בידקו מה קורה באתרים שבהם מועסקים כיום פועלים פלשתינים או סתם זרים. בתי הדין מלאים בתביעות של פועלים כאלו נגד מעסיקיהם הישראלים. לעתים קרובות הם גם זוכים.
