היהודים - תמיד אשמים, נדמה שהיה כך משחר ההיסטוריה. הכו ביהודים והצילו את רוסיה הייתה סיסמאת השלטון הצארי ברוסיה, סיסמה שעלתה בחייהם של המוני בית ישראל בפרעות ורציחות שונות ומשונות ובמירור חייהם בימי שגרה רגילים. כמובן שלא חסרות דוגמאות לעשרות לשימוש בהאשמת היהודים, הפרוסות לאורך מאות רבות בהיסטוריה הן בפיזור גאוגרפי והן תרבותי בהן נגבה מחיר דמים בלתי נתפס מעם היהודי לדורותיו.
מועצת האו"ם לזכויות אדם שהוקמה ב-2006 הוציאה עשרות הודעות גינוי לישראל שהן למעלה מ-50% מכלל הודעות הגינוי לכלל העולם - האם ישראל ממשיכה את נטילת האשמה של העם היהודי? האם מסע הדה-לגיטימציה של ישראל וחרמות ה-BDS הם פשוט גרסה עדכנית להאשמת היהודים והפעם האשמת ישראל ?
כיצד מצב זה התפתח ומדוע הוא כה מושרש, מעיין אגדת עם שמצאה לה מקום בליבם של עמים רבים וממשיך כיום כלפי ישראל ? ובכלל מדוע זה התמקד בעיקר בנו ולא בעמים אחרים ועוד בעוצמה כה רבה?
על-מנת לזהות את שורשי התופעה ולזהות את מטפחיה צריך, כמו בכל חקירה פלילית קלאסית, להתחיל בבדיקת הגורמים שהרוויחו מיצירת מצב האשמה זה. עד לחורבן הבית השני בידי הרומאים לא יצרנו בעיני החברות ותרבויות שסבבו אותנו את מבנה האשם התמידי. היהודים לא נתפסו כאשמים בכל דבר ועניין וכן לא נעשה בהם שימוש ע"י השלטונות להאשמה קולקטיבית.
בתקופה זו ובמקביל, הנצרות החלה את שלבי התפשטותה ובתחילת דרכה הייתה דת שנרדפה ע"י הרומאים ולא שבעה נחת גם מצד היהודים למרות שנחשבה לענף שגדל מתוך היהדות. הפרידה מהיהדות כללה כמה שלבים שהמפורסמים בהם היו ביטול ברית המילה (שאול התרסי הלא הוא פאולוס), העברת השבת ליום א' והתרת אכילת חזיר עקב גזרות הקיסר אדריאנוס.
לאחר ההינתקות מהיהדות ועם העלייה למסלול של דת מתפשטת, הנצרות הבינה שהדרך המהירה לגיוס המוני והתפשטות הייתה למעשה להשתלט על האימפריה הרומית מבפנים ודרכה לנצר את האימפריה. עלייה וקוץ בה, מה לעשות והרומאים היו הרעים בסיפור, אילו שצלבו את ישו ואף רדפו את הנוצרים בראשית דרכם. מה עושים עם זה?
הדרך להלבנת הרומאים עברה דרך מציאת אשם חדש - היהודים. הפיכת היהודים לאשמים בצליבת ישו שירתה את הנצרות ואת האימפריה הרומאית במהלך אחד. הנוצרים הרוויחו את הרשת והתשתיות של האימפריה לצורך הפצת הנצרות ואילו הרומאים מצאו דרך לאחד את האימפריה, סביב דת שתאגד עמים שונים תחת גג אחד. ככל שהיהודים הפכו ליותר אשמים ברציחתו של ישו כך זוכתה האימפריה והקשר עם הנצרות התתהדק - מצב של WIN-WIN עבורם והפסד ברור ליהדות.
כך למעשה נולד המצב התודעתי בו היהודים אשמים, מצב אשר שירת את שני הגורמים העולמיים בעלי ההגמוניה הגלובלית אשר הרוויחו מהמצב החדש. המהלך הושרש ונקלט ע"י גורמים שליטים בכל רחבי היבשת האירופית אשר עשו בו, לאורך מאות שנים, שימוש שילטוני מניפולטיבי להכוונת זעם ואנרגיות שליליות לשעיר לעזאזל ביבשת האירופית. העם היהודי בגולה הפך לכדור משחק שכולם חובטים בו.
מצב זה גלש כמעט באופן טבעי למזרח התיכון לאחר הקמת המדינה עת השלטונות בארצות ערב עשו שימוש במאבק מולינו להסתת ההמונים הערבים מהמצב הפנימי הקשה שלהם.
ניתן היה לחשוב ולקוות שהקמת המדינה תסיים מצב זה אך דומה שמדינת ישראל נטלה את התפקיד על עצמה והפכה לאשמה התמידית כחלופה לעם היהודי. לא סתם נטען שהאנטישמיות החדשה היא אנטי ישראליות ושלילת הלגיטימציה שלה.
את העולם לא ניתן לשנות כך מבין כל מי שעבר את גיל הטיפש עשרה אבל שינוי כיוון שיכלול עיקור המצב התודעתי הנוכחי בו העם היהודי וכיום מדינת ישראל משמשים ככדור משחק בו ניתן לחבוט על-מנת להשיג תשואות כל שהן יכול וצריך להתחיל אצלנו.
הפתרון למצב עובר דרך שינוי עצמי בו ישראל צריכה להפוך מכדור משחק לשחקן ולתבוע הכרה לאומית ובינלאומית במצב הזה. זהו מצב בו אנחנו מגדירים צרכים ביטחוניים ואינטרסים לאומים בהם הסביבה תהייה חייבת להתחשב. פעילות זו מוטלת על ההנהגה הפוליטת ממשלתית של מדינת ישראל.
למשל צרכיה והאינטרסים הביטחוניים של ישראל מחייבים שליטה בבקעת הירדן, בגב ההר וברמת הגולן ועל כך כמו כל שחקן אחר בזירה העולמית לא נתפשר. עמידה על צרכים אילו עד לקבלתם ע"י העולם יהיה המהלך שיכתיר את הפיכתינו לשחקן אמיתי ויציאה ממעמד כדור המשחק.
דוגמאות נוספות לניצוצות של תחילת התנהלות בה תפקדנו כשחקנים ולא ככדור משחק היו בתקיפות הכורים הגרעינים של עירק וסוריה, מלחמת ששת הימים, מימוש שדות הגז והחתימה על הברית האזורית עם קפריסין ויוון. כמו-כן ההתנהלות מול הרוסים בסוריה עת הגיע נתניהו למוסקבה ודן עימם על צרכיה הביטחוניים של ישראל. כל אילו הם ניצצות של התנהגות של שחקן ולא של כדור.
אין בכך כדי לנגח או להתחשבן היסטורית עם עמים ותקופות, נשאיר זאת לבורא עולם אלא יש בכך בכדי לשנות באופן אקטיבי את נקודת המוצא כלפינו. לא פלא הוא לכן הדבר שרבים בציבוריות הישראלית והיהודית ממשיכים להאשים את ישראל ללא כל קשר למה שקורה, הם מצייתים לאשמה תת מודעת ומושרשת מיני דורות.
השתחררות ממעמד כדור המשחק ומעבר למעמד של שחקן אזורי בו הסביבה הקרובה והרחוקה מכירה ומתחשבת הוא מרכיב בחוסן הלאומי ולא עניין של מותרות. ככדור משחק במצב בו יש כל כך הרבה שחקנים אנחנו נמצאים בעמדה נחותה מראש ולמעשה לא השתחחררנו מהגלות בפועל למרות 67 שנות עצמאותנו.
