"הצדק הוא כמו רכבת שתמיד מאחרת" (יבגני יבטושנקו).
השהיית הצדק, היא אי-צדק" (ו.ס. לאנדור).
הסערה הציבורית והתקשורתית לא לחינם רועשת הרשת החברתית, התקשורת הציבורית בפרשה. רצח ילדה קטנה, בבית ספר, בשעת הלימודים, אינו רצח רגיל מקובל ולא חיסול חשבונות במסגרת משפחות הפשע.
הדחף של כל ההורים להגן על ילדיהם נפגע, אם אפשר לפגוע בילד בתוך כותלי בית הספר, שלכאורה נראה מוגן מהחטאים והפשעים של הרחוב.
וכאשר הציבור חש, שאולי אולי נעשה כאן אי-צדק, והרוצח או רוצחים מסתובבים חופשיים, אין פלא שהוא רותח וסוער ומחפש פתרון צודק.
האינסטינקט של האימא האימא של תאיר ראדה ז"ל, ליוותה את כל המשפט וכל הישיבות, שמעה את כל העדויות והראיות ועד היום, לאחר כל הערכאות שהרשיעו את זדורוב, לא מאמינה שהוא הרוצח.
החוש של האימא הוא אומנם לא ראייה משפטית אבל לא הייתי מזלזל בה, לא מבחינה ציבורית ותקשורתית.
העדות החדשה הדרמטית כביכול העדות של הבחור שטוען שחברתו היא הרוצחת, נבדקה על-ידי המשטרה ונפסלה גם כאפשרות על-ידי בית המשפט. מתברר שגם העד וגם חברתו, הם מבחינת לוקים בנפשם והיו באשפוזים בבתי חולים.
עדות נוספת, גם היא של בחורה שאושפזה בבי"ח פסיכיאטרי, טוענת שהחברה הנדונה אכן סיפרה שהיא הרוצחת. הבעיה ששתי הנשים התאבדו בזמנו ונשארו רק העדויות.
הסיפור נשמע הזוי ולא אמין יתכן שאכן כך הדבר. אך למרות שהנושא נבדק, מציע לבדוק את כל הסיפור ביסודיות מחדש מאחר שהבחור עבר שלושה מבדקי פוליגרף ויצא דובר אמת, וזה לא דבר שאפשר לבטלו.
גילוי נאות כעו"ד פלילי, עם ותק של 45 שנים, ביניהם שנים רבות כתובע + 11 שנה כתובע בכיר בפרקליטות, הכנתי עשרות כתבי אישום על רצח, הופעתי בעשרות תיקי רצח, קראתי על עשרות תיקי רצח, ותיק כמו זדורוב עם כל כך הרבה כשלים חקירתיים, כל כך הרבה חורים ראייתיים בגרסת התביעה, לא נתקלתי הרבה זמן.
לא לשכוח - ראיות פורנזיות מהזירה, לא הובילו לכיוונו של זדורוב, סכין הרצח (שלא נמצאה), לא הייתה סכין יפנית שהייתה ברשותו ואתה הוא הדגים. לפי חוות דעת מומחים של המכון הפתולוגי וכך גם סימני הנעליים, לא נמצא די.אנ.די. בזירה וראיות נוספות מרשיעות.
מסקנה: גם אם ראיות אחרות שמצביעות על הנאשם, כמו הודאתו ובנושא זה יש שתי הודאות ושלוש הכחשות. השחזור שנעשה נראה על פניו פגום, עדיין נשאר ספק סביר חזק הפועל לטובת זדורוב.
דיון נוסף בעניינו בדרך - ואולי משם תצא התורה - מי יודע.
הערות: 1. הסדרה של "צל של אמת" - הנה במקומה, וכל ההתקפות אליה, אינן מבוססות ואינן במקום.
2. נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה (לשעבר) השופט
מיכה לינדנשטראוס (
מבקר המדינה לשעבר), כתב בזמנו ספר כעבודת מחקר במשפט השוואתי בין ישראל לארה"ב וציין שם במפורש שבישראל העקרון של "הספק הסביר" במשפט הפלילי, לא חלחל דיו לתוך המשפט והפסיקה בישראל.
3. מציאת שערות בזירת הרצח מהן הפיקו די.אן.איי, שלא תאם לנרצחת ולא לזדורוב ולא חיפשו למי זה כן שייך, הוא מחדל חקירתי נוסף שפועל לטובת הנאשם.
