הנה היום צעירה ערבייה בת 23 תושבת כפר קאסם דקרה ופצעה יהודייה, ונתפשה כשהיא בחיים, ונעצרה, ותעמוד לדין ובוודאי תורשע ותקבל ותרצה את העונש שהשופט החוקי והמוסמך יגזור לה. זהו הנוהל במדינה מתוקנת לגבי כל פושע, גם כאשר הפשע הוא ניסיון לרצח, ואפילו כשהפשע הוא ממש רצח, וגם, אפילו- ואני יודע שיש בינינו מי שקשה להם מאוד להאמין בכך, אבל זה כך גם כאשר הפושע הוא ערבי, והקורבן הוא יהודי.
ואת זר הפרחים על כך שהאירוע של היום הסתיים כמו שהוא אמור להסתיים במדינה נאורה ומתקדמת ומתוקנת ולא כפי שהיה אולי מסתיים במדינה חשוכה ששולטים בה החמאס או החיזבאללה או דאעש, את הפרחים על כך יש להגיש, בקידה עמוקה, ולכאורה בהפתעה, דווקא לחייל אחד אוהד "לה פמיליה", לימני שרוף שחדרו טובע כולו בצעיפים צהובים, לחובש היורה מתל רומידה.
כן. כי חד-משמעית, "נפלאות דרכי השם". זה "השם" שבניגוד אליי אוהדי "לה פמיליה" מאמינים בהתלהבות בקיומו, כולם עד האחרון, ובלי שום טיפה אחת של ספק. נפלאות דרכי השם. או אולי, כמו שנאמר, "רצה לקלל ויצא מברך"? כי הנה נראה שככה זה תמיד. מי שוויתר והחזיר לערבים את שארם א-שייך ואת בארות הנפט של אבו-רודיס ואת העיר הנהדרת ימית ואת כל סיני היה המנהיג הכי ימני שאי פעם היה לנו -
מנחם בגין. ומי שלא היסס לצוות שיורידו פצצה של טונה על בית מאוכלס אזרחים וילדים בעזה,
אריאל שרון, הוא האיש שאחר כך וויתר לערבים על כל גוש-קטיף. והנה עכשיו בהיסטוריה של מדינת ישראל גם יירשם באותיות זהב, כי בזכותו של חייל פשוט אחד אוהד "לה פמיליה", ימני שרוף שחדרו טובע כולו בצעיפים צהובים, בזכותו, מעכשיו גם הערבים בישראל, ואפילו אם ניסו לרצוח יהודים, ואפילו אם הצליחו, בזכותו יזכו מעכשיו תמיד ל"ניטרול" בצורה הכי מתונה והכי הומאנית שתיתכן, ואחריו, למשפט חוקי וראוי והוגן.
הכל בזכותו.
כבוד!.