יש דברים מאוסים ומוקצים הטעונים גינוי כשלעצמם. לא מפני שהם דומים לדברים מגונים ומוקצים שכבר כבשו את מקומם במעמקי השפל, אלא מפני שהם יורדים שם מכוח כיעורם שלהם. לא מפני שקדמו לדבריהם דברים סוטים אחרים, אלא מפני שהם סוטים מתוכם.
לעולם לן בי חשש שהמגנה חרפה כחטא מתחדש המזכיר חרפה נושנה, מציל אגב גררה את הוגה הנבלה מדין מחרף, מפני שמיד קמים לו פרקליטים המזכים אותו כמי שאסור להשוות בינו לבין ארכי חוטא נודע.
אל תניחו גזען הוא גזען מפני שהוא גזען מרשיע ולא מפני שהוא דומה לגזען מורשע. קסנופוב הוא שונא את השונים ממנו לא מפני שהוא בן מינו של קסנופוב שדברי הימים כבר גזרו את דינו, אלא מפני שהוא קסנופוב ששנאת הזרים שלו יונקת מחלבו הוא. אותה יש לגנות, אותו יש להעביר בשבט המשפט בלי להעניק לו יכולת להתנקות כי השוו אותו למי שהוא איננו.
אל תניחו למגדף להיחלץ מקיאו המוקע כקיא המזוהם בפי כל, בתואנה שכיון שאינו דומה - גם קיא איננו. קראו לאיש בשמו, לקיאו כקיאו, לכיעור שבפיו ככיעורו שלו. יש די רעה ברעה שלו לזכותו במה שמגיע לו מידי כל איש ואישה הגונים ורגישים המוצאים חן ושכל טוב בעיני אלוהים ואדם.
ואם שבע יישבע המחרף כי איננו אומר ברמי קול אלא מה שרבים לוחשים בליבם בדממה, הוקיעו אותו כפליים, לא רק מדין מה שאמר אלא גם מדין מוציא שם רע על עם ישראל.
