ציונות היא ביטוי לרצונה של קבוצה מסוימת בעם ישראל השואפת ליצירת מסגרת לאומית (מדינה)? ליהודים. זה, בערך, היה ניסוחו של כוהן דת השמאל בישראל ישעיהו ליבוביץ' בשנת 1975. שימו לב, לא בכל העם מדובר. היו גם מתנגדים רבים שנפרשו לאורך התקופה הקצרה שבה פעלה התנועה הציונית עד שהשיגה את מטרתה ב-1948 והקימה מדינה. האקדמיה העולמית, הנאורה והמלומדת שוללת עד היום את הטענה שאנחנו (היהודים) עם. יש הגדרות מלוטשות רבות למושג עם, ואנחנו (היהודים) לא נכללים בתוכן. היו גם סופרים בתוכנו שהתפרנסו מהוצאה לאור של ספרים מאתגרים כמו, כך הומצא העם היהודי. "ככה וככה וככה...", כמו שמסביר בשום שכל ובדייקנות מתמטית הישיש הערבי אבו-זאכי מהחמאם למראיינו דן בן-אמוץ.
בנוסף, כותב
אמנון לורד, לשעבר איש שמאל מובהק: "גורדוניה ו'
הפועל הצעיר' – הפלג היוני והמינימליסטי של מפא"י – היו מוכנים מלכתחילה לפשרות, לא רק בטריטוריה אלא גם במהות. דהיינו, ציונות ללא מדינה יהודית אלא בחסות אימפריאלית. או אפילו בחסות הממלכה ההאשמית".
תראה, הסביר לי השבוע מלומד בר-דעת, זו טענה שעלינו לשקול בכובד ראש, היא קיימת כבר 3,500 שנה ומהדהדת ללא הרף בחללו של עולם... איזו טענה? קטעתי. מה פירוש איזו? השיב המשכיל בשאלה, הטענה שאין דבר כזה 'עם יהודי', שזו המצאה, פיקציה. מה אתה אומר? החזרתי שאלה, 3,500 שנה זה מרחף באוויר? מה עוד נמצא באוויר כל כך הרבה שנים, אפילו השמים נפלו מאז כל כך הרבה פעמים?
ציונות היא כלי ולכן ניתן לפרק אותה צריך להודות. התפקיד של הציונות הסתיים. זו לא הייתה תנועה של ערכים או מוסר. זה היה כלי, מכשיר פונקציונלי, שנבנה כדי להשיג מדינה יהודית או מדינה ליהודים, תלוי את מי שואלים. כלי חלול לפעמים כי עלו בתוכו גם הצעות משונות כמו התאגדות באוגנדה או ארגון בארגנטינה...
לפיכך, אין מה לחנך היום צעירים על ברכי הציונות, כי למה תחנך אותם, להקמת עוד מדינה - אולי לערבים? הציונות הקימה מדינה וגם המדינה עצמה אינה ערך. היא בסך-הכל כלי למימוש תקוותיו של העם ו
האדם שבתוכו. זה כלי שלטוני ותותחי שיורה למקום שאליו מכוונים אותו. רבים בשמאל יאשימו אותך בפשיזם אם תשבח את הכלי הזה ברחוב, בקול רם. פשיזם - זו ראיית המדינה כערך. למדינה אין מוסר ואין ערכים אלא חוקים בלבד, חוקים המבטאים את חזונו של העם. עם, אפילו יהודי, שלא כולכם מכירים בו, זה הדבר שמסוגל להכיל מוסר וערכים, לבטא אותם וגם להיאבק עליהם בחירוף נפש. ולמרבה הפלא המדעי – עם הוא בסך-הכל תודעה. איש לא מסוגל להכתיב לה במסמך שהיא קיימת או לא.
במקרה הפרטי שלנו מדובר בעם היהודי, או בחלקו, שמצא מקלט באותה מדינה שהקימה לו הציונות בארץ ישראל. יהודים רבים בחרו להגר דווקא לארץ האפשרויות שמעבר לים – אמריקה, שם הקימו את חזונם האישי והקהילתי. לדאבוננו כי רב, שם הם מתמעטים, הולכים ונכחדים. אין להם דור המשך. בקרוב הם (היהודים שם) ייעלמו כמו האינדיאנים שחיו לפניהם. השוני הבולט בינם לבין האינדיאנים הוא רב משמעות מבחינה הוליוודית. את האינדיאנים טבחו – וזו דרמה טובה. היהודים נכחדים מרצונם הטוב, בלי להגיש את צווארם, רק את כיסם. הציונות לא עוררה כלל את השאלה מי יהודי טוב יותר (ישראלי או אמריקני) - אלא מי יהיה היהודי שיהיה פה בעוד שלושים חמישים שנה.
עם – זו תודעה אז למה אנחנו בעצם עם? בדור הנאור שלנו, המדעי עד רמ"ח איבריו, קשה להבין כיצד ישות בלתי נסבלת על הדעת ששמה אלוהים הטביעה בנו חותם, הטביעה את המצרים והעניקה לקהילה יהודית נודדת את התואר עם. "היום הייתם לעם", מכריז משה, נסיך מצרי מגמגם במדבר לוהט מחום. ה-יום שבו ניתנה לבני-ישראל התורה. זה מה שעושה קובץ בני אדם לעם? אין ארץ, אין תוכנית מדינית, אין צבא, אין מנגנוני שב"כ והסתדרות... לאיש אין מושג איפה יהיה מחר אחה"צ. יש תקדים מפורסם לאבסורד הזה. גם אבי האומה, אברהם, התבקש להלך בארץ אל המקום אשר יורו לו. בחייתאק, זה ממש תוכנית ריאליטי לשמה.
כמה מלים על התורה. כשנטלתי ידיים והתחלתי ללמוד תורה בגיל חמישים, אמר לי הרב שפתח לפני את הגמרא: "שלא תיבהל לי דווקא עכשיו, כי התורה היא בעצם 90% היפך המציאות...". זה עורר בי בהלה כי נזכרתי בדבריו של מסומם יהודי אבוד שתמכתי בו לפני אותה שנה עד מותו. הוא אמר לי, THE OPOPSITE OF EVERYTHING IS THE TRUTH וזה נשמע בדיוק כמו צוואה ליתום יהודי. התורה המזדקנת, שהיום איש ריאלי ותרבותי בישראל לא מייחס לה חשיבות מעבר לכבוד שיש להעניק לישיש שאוחסן בבית אבות ונאלצים להחליף את חיתוליו, לזכור שהוא האבא של הסבא המטומטם שלנו, שעדין מניח תפילין וגם מניח שיש לו אלוהים בשמים... ובכן, זה מה שאתם רוצים לומר לי - על 'תורה משמים' אתם מסתמכים כדי להצדיק שאנחנו בכלל עם ויש לנו ארץ מובטחת? אבסורד.
אבל נשאלת שאלה קצרה ומתמיהה: למישהו מכם יש משהו טוב יותר? כלומר, אם אתם לא ממש רוצים להסתתר מאחורי כוח האש של התורה? אז מה יש לכם - ציונות? מדינה? כלומר, מלבד התודעה שאנחנו עם (זה גם מה שאומר ליבוביץ' כוהן השמאל החילוני) – אין שום דבר. את התודעה הזאת יצרה התורה שהיא היהדות. מה יש לכם, בבקשה, ציונות? הציונות מרדה בכל מה שהיה יהודי וביהדות, כולל בדת והשתדלה להרוס את התודעה המיושנת והפרימיטיבית הזאת. לחשוב שהגווילים הישנים והצהובים האלה מנצחים היום את הציונות ואת המדינה, מצמיחים גבעולים רעננים וממשיכים להעניק לעם החדש בארצו (זה מה שהציונות ניסתה לעשות) את חיוניות המוסר והערכים היהודיים? איך זה, הרי המדינה אוסרת, בשם הדמוקרטיה, על רבנים להיכנס לבתי הספר הממלכתיים? הישראליות טרם בלעה את היהדות ועושה רושם שלעולם לא תצליח.
הערכים ההומניים טחנו את האדם ואת אלוהיו בארץ ישראל ניצבה היהדות בפני סכנה מוחשית שלא הייתה קיימת מזה אלפי שנים. יהודים טובים ניסו לחסל אותה. נכון, הם הציעו המתת-חסד. במזרח אירופה, כלומר מוסקבה, קמה מסגרת חדשה של ערכים הומניים נעלים ואידיאל מוסרי של פקירים צמאי אור שהאלילה את האדם באשר הוא אדם, השכיבה אותו על מזבח מסמרים ותיעשה אותו לסלט ירקות קצוץ דק במטחנת בשר קומוניסטית. מה שנותר מפרפר נשלח מיד להקפאה בגולג. בעקבות השמש הגדולה צמח גם בגרמניה, אותה מלכת תרבות המערבית זוהרת גוש נציונל-סוציאליסטי מלא שמחה ונעורים שהפחיד את האדם לנצח-נצחים. יחי האדם-באשר-הוא, אמרו תורות המוסר החדשניות והלאה האלוהים של כל האמונות התפלות. גם אנחנו אזרחי העולם, אמרו היהודים...
הייתה תקופה שהישראליות נסוגה. זה קרה בעקבות מותו של שמש העמים בברית המועצות. מפא"יניק כמו שהיה הסופר אהוד בן-עזר כתב: "עכשיו, אם הסוציאליזם, או הקומוניזם – נכשלו, אם יש שינויים כאלה, אז מה?! אז אנחנו הפסדנו? אנחנו רק סוציאליסטים? או רק קומוניסטים? אנחנו לא קומוניסטים בכלל, גם הסוציאליזם שלנו כיום הוא אחר, הוא בעצם של מדינת סעד, החלום הוא להיות כמדינה אירופית מתוקנת. ואפילו הסוציאליזם נכשל, אז מה, כלום נכשלנו בכל שאר הדברים? הארץ לא דמוקרטית? אין תרבות עברית? אנחנו לא נאבקים על ערכים דמוקרטיים? על להיות נורמאליים – לפחות בחברה שלנו? – כל אלה אינם ערכים? – הלא כל אלה הם ערכים, ומדוע אנחנו מזלזלים בהם? הם אינם דבר מובן-מאליו".
הדברים מדברים בעד עצמם. אין ערך 'דמוקרטיה', אין גם ערך 'נורמליות'. דמוקרטיה היא בסך-הכל צורת ממשל אחת מיני רבות שבני אדם בוחרים בה, לפעמים. יש דמוקרטיות שמכבדות את 'זכויות האדם',
חופש הביטוי וכדומה בדיוק כמו שהן מופיעות על לוח המודעות במסדרון האו"ם, ויש דמוקרטיות, יותר עממיות, שהפכו את האדם לאל וסגדו לו עד אובדן עשתונותיה של האנושות. האם זה מה שאנחנו רוצים אחרי אלפים שנות גלות - להיות קצת-יותר אירופים וגם נורמליים עם ספל קפה ביד? האם ייתכן כי בתנאים כאלה זה יהיה התחליף לערכים, המוסר והמסורת של היהדות? האם זה התחליף לדת היהודית? לסיום אני מבקש להוסיף רק פסוק אחד שלמדתי: ואהבת לרעך כמוך, זה כלל גדול בתורה. אני יודע שגם באו"ם האנושות מצטטת אותו. מתנצל שציינתי את מקורו.
