את תחושת הזהות והשייכות שלהם לחברה הישראלית מצליחים להמחיש 23 אמנים מארצות-מוצא שונות בתערוכה ייחודית המתקיימת בימים אלה במוזאון ראשון-לציון. את תחושותיהם הם מבטאים במגוון של סגנונות ואמצעים אמנותיים: החל בציור ורישום, דרך צילום ופיסול, וכלה בשימוש בטקסטיל, במיצב ובוידאוארט.
לזכותם של האמנים נזקפת העובדה שהם מיטיבים להציץ עמוק-עמוק פנימה, לתוככי המחוזות הסובבים אותם, אך שסמויים מן העין הישראלית הרגילה. תוך כדי כך הם נחשפים לניגודים, לפצעים, ולטשטוש של זהות, אך יחד עם זה גם בולטת ערגתם הברורה למיזוג עם החברה הישראלית ולהזדהות מלאה עימה.
חשיפה החיים עם זהות חצויה, והחשש הכבד מפניו של ניכור, מלויים את האמנים לכל אורך הדרך ונחשפים היטב ביצירותיהם. מסתבר שבדרך להגשמת הזהות שלהם כישראלים, המשתייכים לחברה רב-תרבותית, לא עולה בידם להסתיר, לא את כאבם ולא את שמחתם. הם עושים זאת תוך יניקה משורשי העבר של ארצות המוצא שלהם, ותוך מבט לעבר מה שצופן להם העתיד. בעבודותיהם הם יוצרים לעצמם מקום אישי, אף שהוא לא לפה, לא לשם, אלא מהווה כעין איזור-ביניים, הנמצא בין לבין.
ארגנטינה, אתיופיה, בריה"מ לשעבר, מקסיקו, מרוקו, פולין, קמבודיה, שבדיה ותימן - אלה הן מגוון ארצות המוצא של האמנים הנוטלים חלק בתערוכה, שהאוצרת שלה היא כרמל גופר. חלקם עדיין מצויים בחיפוש תמידי אחר בית של קבע, תוך שהם נקרעים בין החלום הציוני להגשמה עצמית בארץ היהודים, לבין מציאות-חייהם בעבר ולקשר העמוק שלהם לתרבות ולהיסטוריה של ארצות-מוצאם.
שילוב יצירה בולטת בתערוכה היא זו של ז'אק ז'אנו, ממרוקו, המתארת מנשקי מזוזות, שגם האמן, על-פי עדותו, נמנה עימם. יצירתו עשויה משילוב של ברזלים וספרים, ובאה לבטא את נקודת-מבטו על השיח התרבותי. המתנד עובד בגרוטאות ובחפצים שונים, ונוהג לשלב אותם בפסלים שהוא יוצר, בהשראת המקורות, האות העברית, קברי-הצדיקים ובתי הכנסת.
יצירה בולטת נוספת היא זו של סיון אלירזי, מאוקראינה. היצירה, "רוח-פרצים בראש שלי", מתארת את האמנית כשהיא טורקת את החלון הקטן שבמטבחה, כדי להגן על עצמה מפני הרוח, שאינה אלא משב מיסטי של כפור וחושך - משב שעקב אחרי העולים מקייב, לאורך מרחק של 5000 קילומטרים, עד לדירת החדר שבמרכז הקליטה בקריית-ים.
נוכחות בעבודתה של אלירזי ניכרת נוכחות תמידית ועיקשת של נטישה וגעגועים. הצילומים נמנים עם פרויקט הגמר שלה ב"בצלאל", המורכב מפורטרטים מבויימים באתרים שונים בישראל. עבודת הצילום שלה מבטאת תביעה למרחב ולסימון טריטוריה, וזאת באמצעות שימוש בסמלים המתקשרים למצבור-מושגים של נשיות, חוסר-אונים, הגירה, ותרבות רוסית.
שתי עבודות בולטות אחרות המוצגות בתערוכה הן של האחים מורן (חיתוך-לינולאום וקולאז' ממוחשב) ואור יוגב (הדפס דיגיטלי) מישראל, שנושאן הוא תעלומת הסבא האתיופי המשותף שלהם. סבם של האחים יוגב עלה לישראל בשנת 1947 מאתיופיה, ביחד עם חבר, וסיפור עלייתו, עוד לפני קום המדינה, נותר עד היום בגדר תעלומה.
