כאשר חוזרים מחו"ל עם ציוד אלקטרוני, קשה לעמוד בפיתוי, ואחרי שלום לאמא, לאשה ולילדים (ולכלב), מתחברים לחשמל ובודקים. לקח לי שתי דקות לזהות את הרמקול במחשב האישי, ועוד שניה להתחבר, הקשתי ביו-טיוב "HEBREW SONGS" ועלתה שרשרת שירים של
כוכב נולד, נער בגיל העשרה עם קול של זמיר, שהפנט אותי ואת הקהל בביצועיו. כיפה על הראש, הוא ודאי תושב הפריפריה על-פי המראה, הוריו ודאי עלו מארצות ערב.
קרן פלס יוצאת מגדרה, מירי אלוני מזילה דמעות,
מתי כספי מתלהב (והוא בחיים לא מניד עפעף) יורם גאון מסתלסל עם כל סלסול וסלסול, ועוד כהנה וכהנה בכירי ה"ביצה" התל אביבית מתלהבים ובצדק מאומנות איכותית, מיוחדת, הקורעת באמת שלה ובאיכות שלה את הלב והנשמה.
והילד הזה יגדל, וילך לקרבי לצבא, וכאשר הוא ייצא לחיים וירצה לחדור שוב את החומות של אותה ביצה, הוא לדעתי לא יוכל. את בני עדות המזרח, דתיים מהפריפריה אנחנו אוהבים רק כאשר הם קטנים. צעצועי משחק לניקוי המצפון. כאשר הם גדלים הם הופכים בעינינו או לחשישניקים דחויים, או למנשקי מזוזות או משתטחי קברים, והמיעוט שבהם יצבע עורו לבן, ישנה סגנון, יאבד כמובן את הייחודיות שלו, לעיתים יצליח ולעיתים לא.
אנשי המרכז השמן אנחנו אומרים שאין אומנות בפריפריה. אנו מסיקים שאין כוחות אומנותיים בקרב בני עדות המזרח, ודאי לא הדתיים שבהם, ולראיה מנסים להביט על היחס בין בני עדות המזרח באוכלוסייה ובין בני עדות המזרח במוסדות התרבות. ואולי אנו, אנשי המרכז השמן הם האשמים בכך כי אנחנו קובעים מהי אומנות ומהי לא, אנחנו קובעים מי יקבל תקציב ומי לא, אנו קובעים שמרכז הכובד הפוליטי של הימין יתקבל על ידנו רק כל עוד הוא לא מצביע לכנסת, אנחנו נתרגש ונזיל דמעה מאומנות אמיתית של ילדים הנולדת בבתים מסורתיים, מזרחיים, אשר הפיוט עובר בהם מדור לדור, והם מיצרים מרכז כובד אומנותי ענק שהמדינה מאבדת מסיבות פוליטיות גרידא, מסיבות הנובעות מהפחד העצום של המרכז השמן פן תשתלט עלינו תרבות מזרחית, תרבות אשר ברובה תומכת היום במדיניות מאוד נוקשה נגד אותם ערבים פורקי עול, תומכת בהחזקת הקלפים המדיניים קרוב לבטן מבלי צורך לנמק כל הזמן מדוע איננו פועלים להחזרת שטחים ולשלום פיקטיבי.
את הפרענקים הדתיים מעיירות הפיתוח אנו אוהבים קטנים ולא מזיקים, אך כשיגדלו הם יבינו שתנועת "דרכנו" יורשתה של תנועת V15 אשר מייצגת לטעמי בעקרונותיה את כל מפלגות האופוזיציה מהמרכז ושמאלה, כלומר את כל מתנגדי ראש הממשלה, מפרידה בין ה"שפויים" לאחרים והם גם יבינו שהתשואות שקיבלו אומנם באו מהלב אך מלב צבוע, לב מוכוון אינטרסים, לב אשר נאטם כאשר הם מגיעים ליום הבוחר יום בו הם זכאים לבחור, ויבחרו בחירה אחרת מאשר מורה הביצה התל אביבית.
כולה הבאתי רמקולים בלו-טוס מסין, ותראו מה יצא בסוף.
