המפקד העליון פקד על אלוף משה בן עמרם פקודה חד-משמעית: "צא וכבוש את ארץ כנען!" וכמו כל אלוף ששואף להתקדם בסולם הדרגות, גם אלוף משה בן עמרם לא הרהר בפקודת המפקד העליון, והחל בהכנות לביצוע המשימה.
כמו כל מצביא שהולך לכבוש חבל ארץ לא ידוע, כך גם האלוף משה היה זקוק למידע מודיעיני, שיאפשר לו לתכנן את הצלחת מבצע כיבוש ארץ כנען. וכך, לביצוע מושלם של המשימה המודיעינית החשובה והמסוכנת הזו, משה בחר תריסר גברים מטובי שבטי ישראל והדריך אותם לפרטי פרטים את אשר עליהם לבדוק ולדווח. ואלה הוראות האלוף משה לתריסר המרגלים: "עליכם לשים לב במיוחד: א - מה טיב העם המאכלס אותה, דהיינו, האם זה עם חזק או עם חלש? ב - האם מעטים יושביו או רבים? ג - והכי חשוב אלו ערים מוקפות חומה ואלו ערים פרוזות"?
תריסר המרגלים יצאו לדרכם לביצוע המשימה הקשה והמסוכנת, ומשהתקרבו לארץ כנען התפזרו, וכל אחד מהם ריגל באזור שונה: חלקם חקרו את עבר הירדן המזרחי וחלקם את עבר הירדן המערבי.
שנים רבות לאחר ארבעים ימי ריגול חזרו המרגלים אל משה ודיווחו לו: "א - הָעָם, היושב בארץ כנען הוא עם לוחם; ב - רוב הערים הגדולות הן ערים מבוצרות ומוקפות חומה, וכדי לכובשן אנו זקוקים לכלים המיועדים לקעקע את החומות; בסיכום, כדי לכבוש את ארץ כנען עלינו לבנות ולאמן צבא גדול, שיהיה מצויד במרכבות קרביות ובכלי המשחית החדישים ביותר, ולהתכונן למלחמה שתימשך שנים רבות".
אלוף משה בן עמרם לא אהב את המידע שסיפקו לו עשרת המרגלים, וחשש שאם מידע זה יזלוג ויתפרסם בקרב צבאו, או אז הצבא יסרב להישמע לפקודתו. אשר על כן פקד להוציא את עשרת המרגלים שסיפקו את המידע האמתי אל מחוץ למחנה ולהמיתם.
בניגוד לעשרת המרגלים שלא רצו לעשות שקר בנפשם, היו שני מרגלים חנפנים, אשר קיוו שהתרפסותם לפני משה תקדם את מעמדם, ולכן הם סתרו את דברי עשרת המרגלים האחרים באומרם, כי כיבוש ארץ כנען ניתן לביצוע.
בדיעבד, מסתבר שעשרת המרגלים שנרצחו דברו דברי אמת, וכי אלוף יהושוע בן נון, שהיה אחד משני המרגלים החנפנים ושהחליף את משה בפיקוד, נכשל בכיבוש כל ארץ כנען, ובמשך עשרים ושמונה שנה כבש רק חלק הררי קטן, והותיר את רוב ארץ כנען בידי יושביה הקדומים. יותר מכך, רק ארבע מאות וארבעים שנה לאחר ראשית המלחמה הושלמה מלאכת כיבוש ארץ כנען, מנחל מצרים בדרום עד נחל פרת בצפון ומהים הגדול במערב עד המדבר הגדול במזרח.
וכך, במרחק של שלושת אלפים וחמש מאות שנים, ההיסטוריה מוכיחה כי עשרת המרגלים היו דוברי אמת וכי הם נרצחו על לא עוול בכפם.
