"הגופים הגדולים לא בוחלים באמצעים, מפעילים לחץ ולא ממש מעניין אותם תוצאות אמת. ככה זה עובד, ברור לי ש
יונה יהב פוליטיקאי מעולה. הטריק שעשה עם ההצגה בה נחסם הכביש לבתי הזקוק, כשהתפרסמו הנתונים בפעם הקודמת. צריך להוריד את הכובע בפני מי שאחראי להצגה הזו" (פרופ' מיכה בר-חנא, חוקר בפקולטה לבריאות הציבור של אוניברסיטת חיפה).
באפריל שנת 2015, יצא מכתב חמור וחתום על-ידו של ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, הפרופ' איתמר גרוטו. נושא המכתב, שיעורי סרטן חריגים באזור חיפה, ובמיוחד ביחס לילדים שגדלו באזור.
לאחר יציאתו של המכתב הרשמי, הוביל הנושא לפרסומים נגדיים והכחשות שונות ומשונות מצידם של הרשויות העירוניות באזור בגיבוי גורמי בריאות אחרים במדינת ישראל.
בעקבות העניין, קודם מחקר אפדימיולוגי לאזור מפרץ חיפה. מחקר זה הוביל לממצאים ראשונים שפורסמו בינואר 2016, בהם כמבדיקה שנעשתה במספר מוקדים של זיהום בחיפה, עלו נתונים המצביעים על כ-20% עד 30% של תינוקות במשקל נמוך יותר ובעלי היקף ראש קטן, שנולדו ביחס לשכונות האחרות והשונות במרחב חיפה.
נוסף על כך, נמצא כי קיימת שכיחות גבוהה מאוד באותם מוקדים מזוהמים של סרטן ריאות, ושל לימפומה בקרב האוכלוסייה המבוגרת. גם במקרה של המחקר הנ"ל הוכחשו הדברים, אך עם זאת נחשפו צעדים של גורמים מצד עיריית חיפה, וגורמים נוספים על-מנת לנסות ולהשפיע על החוקרים בצורה אשר תיצור תדמית לעיר כאזור נקי מזיהום אוויר.
200 טון חברת "בתי הזיקוק לנפט בע"מ" מקבוצת בז"ן שבבעלותם החלקית של משפחת עופר, רשמה בשנת 2005 רווח שיא ע"ס יותר מ-1,400 מיליוני שקל. המתקנים שנמצאו כגורם המזהם העיקרי של מפרץ חיפה, הינם בתי הזיקוק שכמובן בבעלותה של קבוצת בז"ן.
על-פי החוק דיווח המפעל למשרד להגנת הסביבה במהלך שנת 2012, על פליטות לאוויר של יותר מ-1400 טונות של תחמוצות חנקן, יותר מ-2000 טונות של תחמוצות גופרית, יותר מ-200 טונות של תרכובות אורגניות נדיפות, ועוד מאות טונות של פחמן חד חמצני, חומר חלקיקי מרחף, מתאן, אמוניה, ניקל, בנזן, פחמנים הדרוכלורופלאורים, ואנאדיום, טולואן, קסילן ועוד.
בעבר נטען על-ידי אנשי הקואליציה לבריאות הציבור, כי רוב רובם של התרכובות המזהמות משוחרר בשעות הלילה, כאשר אין אדם המבחין בהם.
לצורך השוואה, במדינות ארה"ב ובאירופה התקנים לרמות זיהום האוויר מחמירים הרבה יותר, וכמו-כן מותקנים פילטרים מיוחדים וציוד מסנן אחר על-מנת להפחית למינימום האפשרי את רמות הזיהום. בשנת 2006 נטען כי רמות הזיהום של בתי הזיקוק בחיפה, הינן גדולות יותר מאשר זו של מדינת קליפורניה שלצורך העניין קיימים בה 21 בתי זיקוק.
במדינת ישראל קיימת אמנה עליה חתום המשרד להגנת הסביבה מול חברות התעשיה. אמנה זו, מאפשרת למתקנים בבתי הזיקוק ועם זאת למתקנים במפעלים אחרים דומים לקבוע תקנים חוקיים באמצעות משא-ומתן מול הממשלה וזהו עניין המאפשר תקנים מקלים. לצורך העניין, בבתי הזיקוק חיפה, אושר תקן המאפשר שימוש בדלק מסוג מזוט - שנחשב לדלק הזול ביותר, אם כי גם המזהם ביותר.
תקנים מקלים אחריותה של קבוצת בז"ן ותרומתה להשפעות זיהום האוויר באזור חיפה, אינו מסתכם כאמור רק בבתי הזיקוק. חברות הבת, כמו כרמל אולפינים, פז שמנים,
שמן תעשיות, גדיב-תעשיות פטרוכימיה, שותפות בכירות לגורמי הזיהום באזור.
נוסיף לכל אלה את המפעלים שלא מקבוצת בז"ן הנחשבים מ"משפחת המזהמים", חיפה כימיקליים, דור כימיקליים, דשנים, מפעלי חוד מתכות, פרוטרום, גדות, שמן, מעוף מתכות, אלובין ועוד, ונקבל תעשיה ענפה של זיהום אוויר בתקנים מקלים.
זה עוד לפני שבודקים את רמות זיהום האוויר המגיעות מפליטת האוניות, והחומרים הנפלטים מנמל חיפה, ורמות הזיהום שנפלטות מכמויות התחבורה באזור.
ישנם מחקרים חד-משמעיים ורבים, המתייחסים לקשר הישיר והמהותי שבין החשיפה לזיהום אוויר מוגבר לבין שורה לא מועטה של מחלות כמו, שבץ מוחי, מחלות לב, מחלות הקשורות לריאות ומחלות נשימה מדבקות. כמובן שאלו יוצרים מן הסתם, את השימוש המוגבר בתרופות, ביקורים תכופים אצל רופאים למינהם, ביקורים רבים בחדרי המיון, עליה מתמדת באישפוזים, וקיצור תוחלת החיים החשופים לסביבה המזוהמת.
ביחס לממוצע הארצי, באזור מפרץ חיפה ישנם שיעורי תחלואה, אישפוז ותמותה ברמות הגבוהות מאלו של שאר האזורים במדינת ישראל ובמחלות שונות. כאמור, ישנם לא מעט מחקרים הקושרים בין היתר את רמות זיהום האוויר באופן כללי לתחלואה במחלות אלו.
150 איש בשנה מהמחקרים השונים שנעשו עלה, כי המחלות הנמנות באזור חיפה עם שיעורי התחלואה והתמותה ברמות הגבוהות מהממוצע הארצי הינן - מחלות לב, שבץ מוחי ויתר לחץ דם. מבחינת מחלות הסרטן נתגלה נתון עגום במיוחד, שגבוה בכ-20% מהממוצע הארצי.
עוד מהנתונים, נתגלה כי אזור חיפה "מוביל" בתמותה עקב מחלות כבד וכליות שהינם אברים האמורים לסלק ולנטרל את מירב הפסולת מהגוף. כמו-כן נתגלה כי מחלות נשימתיות כמו אסתטמה, נפוצות יותר בקרב ילדים ילדים המתגוררים באזור מפרץ חיפה בהשוואה לשאר האזורים בארץ.
על-מנת להבין את גודל העניין, ניתן להבין כי במידה ובאזור חיפה הייתה תחלואה הדומה לאחוז התחלואה הכללי בארץ, עניין זה היה מפחית בצורה ניכרת את מספר חולי הלב לדוגמה באוכלוסייה המבוגרת ביותר מ-150 אנשים בשנה. עישון לצורך העניין, הוא אחד מהגורמים החשובים, אם לא הגורם העיקרי למחלות לב וריאות ובאזור חיפה, נמצא כי אחוז המעשנים נמוך מעט מהממוצע הארצי.
הוועדה האפידמיולוגית שהחלה לעבוד נכון למרס 2015, העמידה 20 חוקרים מאוניברסיטת חיפה, זאת על-מנת לבדוק את נתוני התחלואה באזור מפרץ חיפה ואת הקשר של סיבות התחלואה לזיהום האוויר. הכסף שהגיע למימון פעילות הוועדה, הגיע מחברות מזהמות כגון בתי הזיקוק ו
חברת החשמל לישראל.
כמו-כן, בוועדת ההיגוי נמצאו נציגי תעשיה ונציגי עיריית חיפה להם יש אינטרס ברור ומובהק להציג מציאות שונה, על פיה אין לחיפה בעיה של זיהום אוויר ותחלואה מוגברת עקב כך. לאחר חשיפה של חברת החדשות בערוץ 2, טענו נציגי העירייה כי לאחר שהגיעו הממצאים הראשונים של המחקר לבכירי העירייה, נטען כי הנתונים מאכזבים ויפגעו בתדמית העיר. כמו-כן, נחשף כי נאסר על החוקרים להיפגש עם נציגים ממשרד הבריאות על-מנת לא לחשוף בפניהם את הנתונים הראשוניים שעלו במחקר.
חודשים ארוכים הטענה המרכזית של ערוץ 2 היתה, כי מהנדס העיר חיפה פנה אל החוקרים בוועדה בידיעה על כך שראש העיר - מר יונה יהב, הגיע להחלטה להפסיק את המחקר בנושא. טענת ראש העיר הייתה בכך, שאסור היה לחוקרים להוציא מידע מהמחקר לתקשורת.
מצד החוקרים נטען, כי ראש העיר יונה יהב לא רצה את הפרויקט מראשית הדרך. נטען גם, כי חודשים ארוכים, הביע יהב סירוב לחתום על חוזה המחקר.
על-פי כתב חדשות ערוץ 2,
חיים ריבלין נטען כי אלמלא המידע שהוצא מהמחקר אל התקשורת, היה קיים סיכוי סביר בהחלט שאותם ממצאים היו "נקברים" ומוסתרים מידיעת הציבור.
לקראת סוף אפריל 2015, הודיע מנכ"ל משרד הבריאות הפרופ'
ארנון אפק, כי לא קיים קשר ישיר בין רמות הזיהום שבאזור חיפה לבין תחלואת ילדים בסרטן. בעקבות כך, נטען על-ידי מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה
דוד לפלר, כי הרושם שנוצר לפיו רמות זיהום האוויר במפרץ חיפה גבוה מבמקומות אחרים מוטעה, וכי באזורים אחרים במרכז הארץ ישנן רמות זיהום כבדות יותר. אך מר לפלר, לא ציין לאיזה סוגי זיהום והיכן בדיוק יחסו לעניין.
עם זאת עדיין בספטמבר 2015, הכריזה ממשלת ישראל שבאזור חיפה רבתי ישנן רמות זיהום אוויר החורגות מהנורמה התקינה, וכמו-כן נתגלו נתונים על תחלואה עודפת באזור.
נמל פרטי בעקבות הנושא הודיעה ממשלת ישראל, על קידום תוכנית לאומית להפחתת זיהום האוויר מהמפעלים והתחבורה בתחומי המטרופולין. התוכנית נשענת ומאמצת המלצות של המשרד להגנת הסביבה, וטוענת ליעד המפחית משמעותית את מזהמי האוויר השונים שכוללים תרכובות אורגניות נדיפות וחומרים חלקיקיים עד שנת 2018.
לא ברור איך מתחבר עניין זה של התוכנית להצהרתו של מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה לפלר, מספר חודשים לפני!?
כמו-כן, לא ברור איך התוכנית הלאומית מתחברת לתוכניות הרחבת התעשיות המזהמות באזור מפרץ חיפה בשנים האחרונות הכוללות את בניית נמל פרטי נוסף על נמל חיפה והתוכניות המקיפות להרחבת בתי הזיקוק!?
נתוני הרווח הכלכלי של המדינה מהתעשיה באזור מפרץ חיפה, הם יחסית מינוריים. מתקני בתי הזיקוק ומפעלי הפלסטיק והגומי, פרוסים על שטח גדול של קרוב ל-3000 דונם. שטחים אלו, מהווים יותר מ-60% מכל השטחים המאכלסים תעשיה בחיפה. דבר זה יוצר רושם מטעה מיסודו, מכיוון שלמראית עין בלבד נראה כי המפעלים הינם התעשיה המרכזית של אזור חיפה והקריות.
עם זאת ועל-פי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שהתפרסמו בדוחות של מרכז המחקר והמידע של כנסת ישראל, המפעלים באזור מהווים רק 5.3% מכלל המפעלים ומתקני התעשיה בעיר.
כמו-כן מנתונים אלו עלה, כי נכון לשנת 2009 הועסקו במפעלים אלו קצת יותר מ-1,700 עובדים שהם בסה"כ 11% מכלל העובדים בתעשיה באזור מפרץ חיפה ורק כ-3% מכלל העובדים בתעשיה של מדינת ישראל.
ידוע כי "
החברה לישראל" בבעלותם של משפחת עופר, היא חברת פירמידה השולטת בקבוצת בז"ן וכפופים לה בתי הזיקוק ושאר המפעלים המזהמים במפרץ חיפה תחת חברות הבת. כמו-כן, ידוע כי למשפחת עופר ישנם קשרים ענפים בפקידות הבכירה בישראל ובפוליטיקה הישראלית. מה שמעורר את השאלה, עד כמה והאם בכלל רמת הנכונות של הגורמים המשפיעים על רמות זיהום האוויר באזור מפרץ חיפה להפחית למינימום המתבקש לרמות זיהום אלו, הינה אמינה ומסתדרת עם בעלי האינטרסים השונים בעניין !?
