בחול המועד יתקיים כינוס על "הבעיה הרפורמית" בישיבת עטרת ירושלים בעיר העתיקה, עקב היותה "סטייה מחוץ ליהדות על-כנפי הדולר". אחד כתב שההשוואה אנטישמית, כי הרי במשך כל הדורות האנטישמים טענו שאנו משתלטים על העולם בעזרת כסף, ואוי לנו להשתמש בטיעון שכזה. זו שיטה ידועה של סתימת פיות. במקום לדון לגופו של עניין, מתחמקים בטענה שגם אנטישמים אמרו זאת. אם אין זה נכון שהרפורמים, שהם בארץ רק 0.3%, חודרים שיטתית למערכות שונות - כגון גיור, מקוואות, הרצאות בצבא, רחבת הכותל - בעזרת מיליארדי הדולרים של הרפורמים באמריקה, אין זה מוסרי להשלים עם זאת - ללא קשר עם אנטישמיות. ואם זה לא נכון, אז זה שקר מחפיר, שוב, ללא קשר עם אנטישמיות. עניין זה דומה לכשל הלוגי "אד הומינם" (בלטינית: Reductio Ad Hominem), שבמקום להתייחס לנאמר, מתייחסים לאומר. זו הדוגמה של אריסטו: 1. פלוני אומר טענה מסוימת. 2. משהו מעורר סלידה אצל פלוני. 3. מסקנה: טענתו שגויה. במקרה שלנו יש סוג של כשל לוגי הנקרא: Reductio Ad Hitlerum: 1. פלוני אומר רעיון מסוים. 2. היטלר (או נאצים או אנטישמים או פשיסטים או סטליניסטים) אמרו רעיון זה. 3. מסקנה: הרעיון אינו נכון. מושג זה הופיע לראשונה אצל הפילוסוף האמריקני ליאו שטראוס Leo Strauss בשנת תשי"א. עוד דוגמה אמיתית: 1. פלוני מנהל מאבק נגד עישון. 2. היטלר תמך במאבק נגד עישון. 3. מסקנה: אסור להיאבק נגד עישון. אכן זו שיטה לסלק יריב רעיוני משדה הוויכוח ללא דיון עמוק, ישר ורציונלי. ונקווה שהטוען הנכבד לא מקבל דולרים...